1
אמר כי מי שיעשה ערבות לאיש זר או שהפסיד ממונו ועשה חוב בעבור אהבת נשים נכריות ראוי הוא שיבואו אל ביתו לעבוט עבוטו ואם לא ימצאו לו דבר יפשיטוהו את בגדיו ויקחום בעבור החוב שעשה. ופי' חבלהו קח משכונו. ואפשר שקרא זר המלך זקן וכסיל וקרא הנפש המתאוה נכריה לפי שהם זרים ונכרים מעצמות האדם. ואמר כי הנמשך אחריהם ראוי שישוללו ממנו כל הטובות.