אמר שאין ראוי לו לאדם לעזוב ריעיו הקדומים אשר גדלו עמו. וכן ריעי אביו והענין שלא יפרד מאהבתם וידרוש שלומם וטובתם כל הימים. ונתן סבה בזה ואמר ובית אחיך אל תבוא ביום אידך כלומר אם תעשה זה שלא תפרד מאהבת ריעך וקרוביך וגואליך ושלא תפרד גם כן מאהבת ריעי אביך בבוא לך יום איד כלומר בחול עליך צרה מצרות הזמן לא תצטרך לרוץ לעזרה אל בית אחיך כי רעיך ורעי אביך יהיו לך במקום אב ואח נכונים אל עזרתך.
טוב שכן קרוב מאח רחוק ר"ל יותר טובה תגיע לך מן השכן שיהיה קרוב אליך ממה שיגיע לך מן האח בעת שיהיה רחוק ממך ולפיכך יהיו לך רעים ולא תסמוך על הקרובים בלבד. או יהיה אומרו ובית אחיך אל תבוא ביום אידיך תשלום הענין הראשון ולא נתינת סבה ויהיה ענין הפסוק כן רעך וריע אביך אל תעזוב ובית אחיך בלבד אל תבוא ביום אידך כלומר לא יספיק לך לעזרתך אחיך בלבד רק יהיו לך מן הריעים שיושיעוך בעת צרתך. טוב שכן קרוב מאח רחוק כלומר על כן יעצתיך להשתדל בקניית הריעים כי לפעמים ירחק ממך אחיך ואם לא יהיו לך ריעים לא ילך ענייניך אל השלימות ויותר טובה תגיע לך מן השכן שהוא קרוב אליך ממה שיגיע לך מן האח שיעמוד רחוק ממך.
ועל דרך נסתרו נאמר שריעך וריע אביך קרא השפע השכלי אשר הוא הדבוק בין ה' ית' ובין השלימים ועת צר שהוא זמן הצורך לקיום החומר קרא יום איד שאז הוא צריך שיעזר באח ועל אותו הזמן אמר ובית אחיך אל תבוא ביום אידך רצונו בו שלא יכנס שם בדרך שיעזוב ריעו כי בכל עת צריך שישים מחשבתו בריע ההוא השוכן אצלו והיא השכינה שאמרו ז"ל שהיא למעלה מראשו כי הוא הקרוב לו באמת והאח הוא הרחוק בבחינה אצל השכינה. ועל זה אמר טוב שכן קרוב מאח רחוק והוא המכוון באומרו ויש אוהב דבק מאח. ואפשר גם כן שעל זה הענין בא בכל עת אוהב הריע ואח לצרה יולד.