אמר כי כמו שהשיכור בעת שכרותו יקח בידו חוחים וקוצים לפעמים ויכאיב בהם האנשים כן הכסיל ילמוד לפעמים משל אחד והוא באותו המשל תמיד ידבר בו ומכאיב בו לב שומעיו והטעם כי הוא לא ידע מן החכמה ומהמשלים דבר כמו שהזכיר למעלה מזה דליו שוקיים מפסח ומשל בפי כסילים. אמנם בקצת העתים יעלה בידו משל ירגיל הדבור בו עד שיקוצו בני אדם בשמיעתו והוא מכאיב הלבבות עם המשל ההוא שעלה בפיו כמו שיכאיב השכור האנשים בחוח שעלה בידו. או ישאל דבר החכמה ההוא שידע לכל אדם דומה לשכור שיכאיב כל אדם בחוח שעלה בידו.
או יאמר כמו שהשיכור בעבור שכרותו יכנס החוח והוא הקוץ בידו ויכאיבהו כן המשל והוא דבר החכמה יכאיב פי הכסיל בהגותו בה והענין שהוא ישנא החכמה עד שאם ידבר בה ידמה לו שיכאיב פיהו בעבורה כמו שיכאב יד השכור בהכנס הקוץ בידו. ואמר ביד שיכור לפי שדרך השכורים שיקרה להם ככה בעבור היות במחשך השכרות מעשיהם כי בהיותם בדעתם ישמרו מן הקוצים המכאיבים.
ואפשר לפרש הפסוק כן ידוע אצל בעלי הטבע כי יש אחד ממיני החוחים שהוא מסיר השכרות בטבעו או בסגולה שבו ואמר החכם כי כמו שיזדמן לפעמים שיהיה החוח המסיר השכרות ביד איש שכור דרך מקרה ויסיר שכרותו ויחשב מן החכמים כן יעלה דרך מקרה משל מן המשלים או דבר מן הדברים בפי הכסילים ויחשבום בני אדם חכמים בסבת המשל ההוא.