אמר כי איש שהוא לבוש בגד עדים והם הבגדים הבלויים אשר לבוש ואין חום לו. וכן מי שהוא נותן חומץ על נתר שהוא משחית מעשהו הם דומים בפעולתם זאת לאיש שהוא שר בשירים על לב המתעצב על דבר רע קרהו שלא יועיל במעשהו כמו האיש שהוא לבוש בלויי הסחבות בבוא ממזרים קרה וכמו האיש הנותן חומץ על נתר. ואפשר שאמרו מעדה בגד ר"ל מסיר הבגד כלומר שהוא פושט בגדיו ביום קרה והוא נגזר מן התרגום שאומ' מן והסיר ויעדי. או יהיה מעדה נגזר מן ועדית עדי. את עדים מהר חורב. שעניינו המלבוש. ואמר כי השר בשירים על לב רע יצליח במעשהו ויסיר דאגת המתעצב אל לבו לדמיון האיש שהוא לובש עדיו ובגדיו ביום קרה שהוא יצליח במעשהו ויסיר הקור מעליו ולדמיון האיש הנותן חומץ על נתר שיוסיף בפעולתו. והשר בשירים על לב רע יצליח במעשהו כמו והיה כנגן המנגן ותהי עליו רוח אלהי'. ונגן בידו וטוב לך ודומיהם. וזה כי הניגון יפריד בין האדם ובין מחשבותיו ולא יניח הנפש להיות שוקעת ומעמקת על המחשבה. מצורף אל זה שהניגון ושמע השיר ישמחו הנפש.