1
אמר כי הבטחון שיבטח האדם בעת צרתו באיש שאינו נאמן רק הוא בוגד ברעיו והוא דומה אל הבטחון שיבטח אדם בשן רעועה בעת שהוא אוכל כי מדרך האדם שהוא בוטח בשיניו ואוכל לבטח ובעת שיזדמן שיהיה לו שן רעועה ומדי אכלו יפגע המאכל בשן ההוא ויאחזהו מפני זה כאב חזק מפני שבטח בו. וכן הענין ברגל מועדת והוא הרגל אשר מעדו קרסוליו שדרך בני אדם לבטוח על רגליהם ולהשען הגוף עליהם. וכשיזדמן שיהיה לאיש רגל מועדת וישען עליו ולא יעמוד כן הוא הבטחון שיבטח האדם בעת צרתו על האיש שהוא בוגד באהבתו. או יאמר כמו שלא יוכל האדם לבטוח על שן רעועה ורגל מועדת כן מבטח בוגד כלומר כן לא יוכל לבטוח האיש הבוגד ביום שתחול עליו הצרה כי אין לו מעשים טובים יליצו בעדו או קרא יום צרה יום הצרה הגדולה והוא יום המיתה ואמר כי הבטחון שיש לאיש הבוגד ביום המיתה הוא בטחון דומה לשן רעועה ורגל מועדת.