ובא מתהלך רישך ר"ל אני רואה שאם תתנהג אתה כמעשה העצל והחסר לב ותפסיד זמנך חלק בשינה וחלק אחר בתנומה וחלק אחר בחבוק ידים לשכב יבא עניותך קל ברגליו וגם ימהר ויחיש אליך החסרון כמהירות לכת האיש רוכב הסוס שירוץ עם הרומח בידו והמגן בכתפו.
גם נוכל לומר כי אמרו מעט שינות מעט תנומות מעט חבוק ידים אינו ספור שיספר החכם מעשה העצל והכסיל רק היא עצה שנותן החכם לבני אדם ואומר אין ראוי לאדם שיעשה כמעשה הכסיל והעצל שהם נשקעים בשינה ושינתם חזקה וגדולה רק הראוי לבני אדם הוא שיישן מעט הוא שינת הלילה וינום מעט והיא שינת היום ומעט חבוק ידים לשכב והוא מעמד המנוחה בלא שינה והענין שתהיה השינה והתנומה והמנוחה מעוטה וההשתדלות והעסק רב ובהיות הנהגת האדם על זה הענין אם הוא עני עניותו יפרד ממנו וילך לו מהרה ומחסורו גם כן יפרד וילך לו. ויהיה ענין ובא מענין ובא השמש וטהר.
ואפשר שקרא שלמה עצל וחסר לב האיש המתרשל בהשלמת נפשו והמקצר לפרוע חובות ה' עליו וקרא שדה הנהגת האיש בכל פעולותיו עם שאר בני אדם והנהגת גופו וקרא כרם הנפש ואמר כי הוא כוון לחקור ולדרוש ולראות הנהגת המקצרים וחסרי לב בכל ענייניהם הן מהנהגת גופם והן מהנהגת נפשם וראה הנהגת גופם וכל אודות עסקיהם הולך על סדר בלתי נאות והוא מה שספר בעבורם שראה שדה העצל והנה כולו קמשונים וכסו פניו חרולים אשר הנמשל ממנו הוא שראה תכונותיו ופעולותיו תכונות ופעולות נשחתות ומדותיהם מדות מגונות והמשיל הגנות והחסרון והפחיתות אשר הרגיש בפעולותיהם ובמדותיהם אל הקוצים ואל החרולים כי כמו שהקוצים והחרולים הם סבת השחתת הכרם והשדה כן פחיתות המדות הם סבה להשחתת בניין גוף האדם ולהשחתת נפשו המשכלת שהם כרם ה' צבאות נטע שעשועיו ומעשה צעצועיו. גם התבונן על כרם של חסרי השכל שהוא משל אל נפשם וראה אותה שהיא עומדת בלא גדר ובניין שהיא משולחת אל התאוות ואל העונות כעיר פרוצה אין חומה והענין שבא עליה הנחש והטיל בה זוהמא ובראותו בעין שכלו מה שיקרה לעצלים ולכסילים בעבור התרשלם משלמות הגוף והנפש לקח והשתדל בהשלמת נפשו.