אמר כי האיש החכם בחכמתו הוא יבנה ביתו ובתבונתו הוא מכונן ומעמיד ענייני ביתו על הסדר ובדעתו גם כן הוא קונה מן ההון עד אשר ימלא חדרי ביתו כל הון יקר ונעים. ואחרי שהודיע כי זה יעשה החכם בחכמתו יש לנו להבין שענין הכסיל ילך בהפך זה ואם לא נזכר. וזה כי הוא בסכלותו יהרוס ביתו שהיה בנוי ויקלקל סדר ענייניו ויפזר הונו ויפסיד נכסיו.
ולדמיון זה החכם השלם יעמיד גופו שהוא בית נפשו על הבריאות והתוקף כדי שיוכל לקנות החכמה כי עם חולשת הגוף והריסת ענייניו לא יתכן קניין החכמה וגם יתקן סדר הנהגת מידותיו לבחור בכולם דרך השלמות ולהזהר ממותרי הדבור והשמע והראות ומכל מותרי החושים ולא ישתמש בהם רק כפי מה שמביא אל ההצלחה האמתית והוא ממלא חדרי שכלו מן ההשגות הרוחניות אשר יוסיפו באור שכלו ויראה אור באורם.
גם אפשר ששלמה ע"ה בא להעיר בפסוקים אלה ענין גדול ולסתור בהן אמונת דעת קדום נפסד שהיו אומרים כי העולם בכללו נמצא מעצמו ולא היה לו ממציא ולכן בא הוא ע"ה לסתור דעתם בראיה נכונה. ואמר אנחנו רואים כי בית אחד לא יבנה מעצמו ולא ימצא על התכונה אשר הוא עליו מגגות וחדרים ועליות מרווחים וחלונות ואולמות וסולמות וכיוצא בהם אלא בכוונת חכם ויכול ורוצה בנה הבית ההוא כפי מה שהיתה צורת הבית ההוא חקוקה בלבו וגם סדרי הבית ותקוניו והנהגותיו לא יהיו רק מתכונת אדם חכם ינהיג הבית ההוא לפי מה שיחפוץ. וגם מלוי הבית ההוא מן ההון והשבר והנכסים לא נמצאו בבית על צד מקרה רק בכוונת מכוון כוון כל דבר על עניינו והמציא בבית כל דבר ודבר לסבה ואין דבר בבית שלא כוון ממנו תכלית.
והבית כמו שידעת הוא חלק מן העיר והעיר הוא חלק מן הגליל והגליל הוא חלק מן האקלים והאקלים הוא חלק מהיישוב והיישוב הוא חלק מכדור הארץ וכדור הארץ הוא חלק מהד' יסודות והד' יסודות וכל מה שהורכב מהם כנקודה בערך אל הגלגלים נושאי הצורות הנכבדות והם צבאות השמים. ואם בית אחד שאין לו ערך ודמיון כנגד המציאות כולו כוון ממנו התכלית בכל חלק מחלקיו הקטנים ולא נמצא ממנו דבר רק ברצון האדם הבונה אותו אשר כוון עשייתו לתכלית אחד ועשיית כל חלק מחלקיו אל התכלית אשר חפץ ובזמן אשר חפץ כל שכן וכל שכן שהעולם בכללו עם שלשת חלקיו ומה שאנו רואים בו מן הסדר וההנהגה והחכמה נמצאים משפיעים ונמצאים מקבלים השפע לא יעבור אחד מהם גבולו ואין בהם משנה סדרו שאין להאמין שאין להם ממציא המציאם והעמידם בזמן אשר חפץ ועל התכונה שרצה המציאות נשפע מהודו רק יש לנו להאמין אמנה אמתית שכל הנמצאות נמצאו ממציאות הנמצא האמת הראשון ית' שמו.
וזה כי כשאנו נסתכל בעולם נמצאהו מחובר ומורכב אין חלק מחלקיו מבלי חבור וסדור כי אנו רואים אותו בהרגשתינו ובשכלינו כבית הבנוי אשר זומן לו כל הצריך בו. השמים ממעל הם לדמיון התקרה והארץ שטוחה לדמיון המצע והכוכבים נתונים בגלגלים ומסודרים כמו הנרות וכל הגופות אצורות בו כמכמנים כל דבר למה שצריך לו. והאדם בעולם הוא לדמיון בעל הבית המשתמש בכל אשר לו ומיני הצמחים הם לתועלתו ומיני החיות הם להשתמש בהם להנאתו. וסדר זריחת השמש ובואה להעמיד עתי היום והלילה ועלותה וירידתה להמציא הקור והחום והקיץ והחורף וענייני הזמנים ותועלותיהם ושנותם על סדר אחד תמיד מבלתי הפסק וסביבת הגלגלים אשר תנועותיהם מתחלפות והכוכבים והמזלות אשר יתנועעו על ההנהגה המשוערת וסדר מכוון לא ישתנה הכוונה בכל דבר מהם כוונת תועלת ותקנה למדברים לפי אחת הדעות. וגם לפי הדעת השני והוא דעת האומר כי כל דבר כוון לעצמו לא בגלל דבר אחר מכל מקום נמשך תועלת ותקנה לבני אדם מכל הדברים הנזכרים ואין זה מקום הענין. ונשוב אל מקומינו בזכרון סכלות הדעת הקדום והוא דעת מי שהיה חושב כי העולם נהיה במקרה והחכם שלמה ע"ה תמה איך יעלה בדעת אדם לחשוב זה.
ואלו היה הסכל החושב זה שומע אדם שאמר במאמרו בגלגל אחד של מים שהוא מתגלגל להשקות חלקה אחת של שדה או גנה וחשב כי זה נתקן מבלי כוונת אומן שטרח בחבורו ובהרכבתו ושם כל כלי מכליו לעומת התועלת היה לו להפלא מזה ולהיות דבר זר בעיניו ולחשוב אותו בתכלית הסכלות וימהר להכזיבו ולדחות מאמרו. וכיון שידחה המאמר ההוא בגלגל קטן ופחות ונבזה שנעשה בתחבולה קטנה לתקנת חלקה קטנה מהארץ איך יתיר לעצמו לחשוב במחשבה הזאת בגלגל הגדול הסובב את כל הארץ ואת כל אשר עליה מן הברואים בחכמה תקצרנה דיעות כל בשר ושכלי המדברים להשיג הויתה והוא מוכן לתועלת כל הארץ וכל אשר עליה ואיך יוכל לומר שיהיה מבלי כוונת מכוון ומחשבת חכם בעל יכולת.
ומן הידוע כי הדברים הנעשים מבלי כוונת מכוון לא ימצא בדבר מהן סימן לחכמה וליכולת והנה אם ישפך לאדם דיו פתאום על הנייר חלק אי אפשר שיצטייר ממנו עליו כתב מסודר ושיטות נקראות כמו שיהיה בקולמוס. ואלו הביא אדם לפנינו כתב מסודר ממה שאי אפשר להיות מבלתי אמצעות קולמוס ואמר כי שפך הדיו על הנייר ונעשית צורת הכתב עליו מעצמה היינו ממהרים להכזיבו אע"פ שאיננו נמלט מכוונת מכוין. וכיון שזה בעינינו דבר שאי אפשר להיות בצורות רשומות בהסכמת דעתינו איך יוכל לומר בדבר שמלאכתו יותר דקה ותקונו יותר רחוק ועמוק בעניינו עד אין תכלית מבלי כוונת מכוון וחכמת חכם ויכולת יכול. ולפיכך אמר החכם הזה הנה בית אחד שאנו רואים אותו בנוי ומסודר יורה שכלינו כי בחכמת חכם שכוון לבנותו נבנה. וכן החדרים המלאים מטמונים וחפצים יורונו כי בדעת ובכוונה נמצאו על התכונה אשר הם עליה.
כל שכן וכל שכן העולם ומלואו שיורנו על מציאות האלוה ית' שמו וזה מבואר ולפי הסדר אשר אנחנו בו בביאור הספר הזה שפירשנו כי חכמת האלהות נקראת חכמה וחכמת הלמודים נקראת תבונה וחכמת הטבע נקראת מוסר ודעת גם כן לפי שבה תלוי ידיעת אמתת הנמצאות השפלות נוכל לומר כי שלמה המלך ע"ה כוון בפסוקים האלה לומר כי החכמה האלהית היא היסוד והעקר מכל החכמות ולפיכך הוציאה בלשון בנין כלומר בה יהיה הבית בנוי כי היא התכלית והמכוון מן האדם וכל שאר החכמות הם הצעות לה ומדרגות לעלות אליה ובה נשלם בנין הבית.
וזה רצה באמרו בחכמה יבנה בית. ואמרו ובתבונה יתבונן אמר כי סביבת הגלגלים ומרחקם מן הארץ ועביים ושיעור כל כוכב וכוכב מהם ושיעור מרחקם זה מזה וזמן סביבת כל אחד מהם הן התנועה היומית והיא ההכרחית להם והן התנועה הטבעית או הרצונית וידיעת זמן עלייתם וירידתם ולקותם וחבורם ופירודם וידיעת שיעור הארץ כלומר שיעור קטנה ושיעור שטח כדוריתה ותשבורת גופה ומרחקה מכל גלגל וגלגל וכיוצא בהן מן המדות והשיעורים כל אלו והדומה להם והנמשך מהם יודע בחכמת הלמודים אשר קראה בספר הזה בינה ותבונה וזה רצה באמרו ובתבונה יתכונן.
ואמרו ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים בא לרמוז כי ידיעת הסבות הפועלות והנפעלות והתנועה והמניע והמתנועע והחומר והפועל והצורה והתכלית ובכלל ידיעת אמתת החומרים והצורות ומקריהם וטבעיהם נודע בחכמת הטבע אשר קראה בספר הזה דעת ומוסר. וזה כוון באמרו ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים בא לרמוז כי ידיעת הפועלות והנפעלות והתנועה והמניע כלומר עם הדעת והחכמה הטבעית ימלאו חדרי השכל מידיעת כל דבר יתאווהו השכל האנושי להשיג מידיעת טבע הנמצאות.