וכמו שתמציא לגופך המזון הניאות לו כן תמציא לנפשך המשכלת המזון הניאות לה. ופירש בפסוק הזה מהו המזון המיוחד לה ואמר שהוא החכמה והוא אמרו כן דעה חכמה לנפשך כלומר לצורך מזון נפשך.
ואמר אחרי כן אם מצאת כלומר אם השגת מן החכמה כאשר הוא המכוון ממך ויש אחרית והשארות ותקוה לנפשות הצדיקים כמו שאמר ותקותך לא תכרת. וכבר בארנו למעלה כי שלמה ע"ה לא ספק בהשארות הנפש רק דבר כלשון בני אדם דרך הרחבה ואמר אתה לא תפסיד בקנין החכמה כלום כי אם הוא כמו שכל העולם מאמין וגלוי לכל בעל שכל שיש השארות ונצחות לנפשות הצדיקים אתה הרווחת עולם הנשמות. ואפילו לדברי המקצרים והחטאים בנפשותם ימחה זכרם האומרים שאין לנפש השארות אחר המות אתה לא הפסדת דבר כי אפילו בעולם הזה יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך כי החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך. ורצה שלמה להראות יפעת החכמה ומעלתה שהיא לדברי הכל מעלה בין לדעת אנשי החכמה יקנה בה עולם הנשמות ולדעת הכופרים לא הפסיד מאומה כי הרויח בה לפחות העולם הזה.
או יהיה אמרו אם מצאת ויש אחרית בענין זה כלומר אם השגת מן החכמה ובאת עד אחריתה כלומר שהגעת עד תכליתה תקותך לא תכרת. רוצה לומר שהתקוה שהיתה לך מהשארות נפשך לא תכרת רק תצא תקותך אל הפועל. או קרא הנפש המשכלת תקוה ואמר עם השגתך החכמה ובואך עד תכליתה תגיע אל המעלה הגדולה שתהיה נפשך צרורה בצרור החיים עם נפשות הצדיקים ולא תכרת מאותו הצרור כנפש הרשע שהיא נכרתת מצרור החיים ונגרשת מעולמה.
ואחרי שיעץ הבן לעזוב רשעו ולעסוק בחכמה באמרו אכול בני דבש כי טוב כן דעה חכמה לנפשך אמר אם לא השגת לדעת החכמה לצורך נפשך ונשארת ברשעך אל תארוב אתה הרשע לנוה איש צדיק ואל תשדד רבצו כי אם שבע יפול צדיק וקם הוא יקום אמנם הרשעים שאתה מכללם יכשלו ברעה אחת ואם לא תהיה מכת המזיקים לאחרים בנפול אויבך אל תשמח על ידי אחרים ובכשלו אל יגל לבך.