הצל לקוחים למות ומטים להרג אם תחשוך כלומר ראוי לאדם להציל מן המות האנשים הלקוחים למות על לא חמס בכפם כי אין להאמין ששלמה ע"ה בא בפסוק הזה לחלוק על מה שכתב וצוה ושנה ושלש להכרית הרשעים באמרו ובאבוד רשעים רנה והדומה לו. רק בא לומר שראוי להציל הלקוחים למות על לא חמס בכפיהם. ומטים להרג אם תחשוך כלומר האנשים שהם מטים והוא לשון רבים מן וצדיק מט לפני רשע והענין שהם נכנעים ואסורים ולקוחים להרג תחשוך אותם. ומלת אם במקום הזה לאמת הדבר כמו אם רחץ ה'. אם כסף. כלומר אותם שהם מטים ליהרג תחשוך אותם מן המות.
כי תאמר הן לא ידענו זה ר"ל אם יעלה בלבך לומר מה לי ולצרה זו להציל ממות האיש הלזה שלא ידעתיו מעולם ולא ידעתי אם הוא ראוי אל זה ומה תועלת אקוה מזה המעשה. הלא תוכן לבות הוא יבין כלומ' הבורא ית' שהוא תוכן לבות כלומ' סופר וחושב הלבבות ויודע תעלומות לב הוא יבין כלומ' הוא יראה פעולתך ומשקיף על נסתריך ונגליך והוא ית' שהוא נוצר נפשך כלומר שומר נפשך מכל רע הוא ידע ולא הפסדת פעולתך כי הוא ית' גלויה לפניו פעולתך וישיב לך ולכל אדם כפעלו וכמו שאתה תסבב הצלת האיש הלקוח למות כן הוא ית' יצילך מן המות.
או יאמר הצל האנשים הלקוחים למות והמטים להרג תחשוך אותם מן ההרג כי אם תוכל להצילם ותעלים עיניך מהצלתם ולא תצילם ותנצל לפני בני אדם ותאמר שאם היית יודע הדבר היית מצילם אמנם לא ידענו זה כלומר לא הרגשנו בזה הדבר ולכן לא השתדלנו בהצלתם ותוכל להתעלם בדבריך מבני אדם לא תוכל להתעלם מה' ית' והוא אמרו הלא תוכן לבות הוא יבין כלומר אתה המתנצל ידוע יהיה לך כי מי שהוא ברא וסדר לבות בני אדם ויש לו מספר ותוכן הלבבות והכל גלוי לפניו הוא ידע מצפון לבך. ומי שהוא נוצר נפשך ושומר אותה מכל רע הוא ידע את הדבר את הדבר שאתם מתנצל בו אם הוא אמת והוא היודע אם ידעת והרגשת באיש שהיה לקוח למות והתעלמת ממנו. או אם היה אמת שלא הרגשת בדבר ואם אמת שהרגשת בדבר והתעלמת הוא ית' ישיב לך כפעלך.