הכוני בל חליתי הלמוני בל ידעתי ר"ל ומן התימה שעם כל הצער שיקרה לך בסבתו לא תקוץ בו ולא תמאסנו רק תאמר ממעלת השכרות שהכוני האנשים בעת שכרותי והלמוני ולא הרגשתי ולכן נראה בעיני אלף שנים שיהיה עת היקיצה והתעורה והענין שיאור היום שאוסיף לבקש אותו עוד.
ואחרי שהזהיר הבן מן הזנות ומהיין המשכר שהם סבת כל רע וכל מרי והשחתת קניני האדם והריסת סבות בכלל סמך אליו ואל תקנא באנשי רעה שכל מחשבותם היא על הזנות ועל היין ואל תתאו להיות אתם כי בסבת הזנות והיין הנזכרים שוד יהגה לבם והם סבת הריסת ביתם. רק השתדל על החכמה שבה תהיה בניין ביתך וקיום קנייניך כי בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים ולכן השתדל בה ותהיה ביתך בנויה וימלאו חדריך מכל הון יקר ונעים כי החכמה יקרה היא מכל דבר כי טובה חכמה מגבורה ויהיה כאדם גבור לרצונו אם הוא איש דעת אז מאמץ כח ובענין אחר לא כי באמצעות התחבולות בחכמתך תעשה לך מלחמה ותשועה תגיע לך ברוב יועץ שהיועצים הם בעלי חכמה. ולכן אני מיעצך להדבק בחכמה ולא תהיה מכת האוילים שיתרשלו מקנות החכמה שהחכמות הם רמות ונפלאות בעיניהם נמנעות מהשיג אל דעתם החסר ובהיותו בין החכמים בשער והוא המקום המיוחד לשבת שם הזקנים לא יפתח פיו כי לא ידע מאודות החכמה מאומה. והשכל האלהי אשר נתן בקרבו לא יפעליהו בדבר מועיל רק באמצעותו הוא מחשב להרע עד שיקרא האויל הפי הכל בעל מחשבות רעות. ולא יקטן בעיניך דבר זה ותחשוב כי פחיתות האולת קטן כי זמת אולת גורם חטאת ותועבה היא לאדם שיהיה לץ ולכן לא תתרפה מדרוש החכמה כי אם התרפית מקנות החכמה ביום צרה תמצא כחך צר כי טובה חכמה מגבורה ולכן הצל בני ביתך ואיבריך וכחותיך שהם לקוחים למות אם לא תקנה החכמה ומטים להרג תחשוך אותם מהריגה. והענין כי לפעמים יחולו על אדם מקרים רעים וסבות ממיתות וידחם אדם מעליו ומעל אחרים בחכמתו ואם לא תהיה לו חכמה שינצלו בעבורה ימותו בסכלותם. ולכן אמר תחשוב שתהיו אתה עם בני ביתך וקרוביך וכחותיך שהם לקוחים להנצל רק בחכמתך ותקנה מן החכמה בעבורך ובעבורם כי אם תאמר הן לא ידענו זה כלומר מה לי ולצרה הזאת לטרוח בקניית החכמה כדי להציל אנשים לא ידעתי הלא תוכן לבות הוא יבין שהיית בכח לקנות החכמה בעבורך ובעבור זולתך ודמם מידך אבקש. ולכן אכול בני דבש כי טוב ונופת מתוק אל חכך כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת.