אמר אתה בני אל תתן עיניך משוטטות בתאוות העולם ולהביט הנה והנה אחר מחמדי הזמן אשר תאוה הם לעינים רק תתן לי לבך ועיניך והענין שלבך והוא כינוי אל המחשבה ועיניך לא תתעסקנה רק במה שאני מזהיר ומצוה כי אם לא תסירם אל משמעתי ולא תכניסם בעבודתי יש בזמן מפתים ומסיתים ומסירים אותך מעבודתי והם תאות העולם וכלל אותם במלת זונה באמרו כי שוחה עמוקה זונה אשר הוא משל אל החומר. ואמר כי החומר היא שוחה עמוקה כלומר דבר שלא ישבע לעולם כי כל אשר תשביעהו תמצאהו רעב ולפיכך המשילו לשוחה עמוקה כי לא תתמלא לעולם.
או יאמר כי שוחה עמוקה זונה כלומר שהיא תגרום אל האדם לרדת שחת ואל באר צרה ודחוקה אשר היציאה ממנה קשה או נמנעת. או יהיה אמרו ובאר צרה נכריה כלומר שהנכריה היא באר של צרה וצוקה ומדרכה של זאת הזונה שהיא תארוב אל האדם ותחטפהו ותוסיף אנשים בוגדים באדם ר"ל במין האנושי.
ולפי הנמשל יאמר תן לי הלב והעינים שלא יתעסקו כי אם בעבודת האלהים ובדרישת החכמה כי יש מסיתים ומדיחים מעבודת האלהים והוא החומר ותאוותיו שהם שוחות עמוקות ובאר של צרה וצוקה ואורבים לחטוף האנשים ולגרום להם להיות בוגדים בצורם ית'. ואפשר שקרא זונה ונכריה דרך המינות וכנה אותם בשוחה עמוקה ובאר דחוקה שפיה צר או באר של צרה בעבור שכל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים. או קרא החכמות חיצוניות חוץ מהטבעיות והאלהיות זונה ובאר צרה וכנה אותם בשוחה עמוקה לפי שהרוצה להעמיק באחת מהן יכלה בה כל שנותיו ורמז לאדם שלא יכשל בהם כי אם יעמיק בהם יכלה בהם כל זמנו.