ונתן הסבה בזה ואמר כי סובא וזולל יורש כלומר שתיית היין ואכילת בשר אע"פ שהם המאכלים הטובים והמתמידים בריאות האדם הרבוי מהם מביא בעליהם לידי עניות. וקרעים תלביש נומה כלומר גם השינה הנמשכת אחר האכילה הגסה והשתיה אשר לא כדת תלביש לבעליה בגדים קרועים כלומר שירד מנכסיו ולא יהיה לו לחם לאכל ובגד ללבוש.
ואפשר שהמשיל החכמה אל היין והבשר שהם מזונות טובים להתמדת בריאות האדם ואמר כי כמו שהיין והבשר עם היותם מזונות טובים ומועילים לבריאים הרבוי מהם מביא בעליהם אל החסרון כן הרבוי מן החכמה במה שיעבור הגבול הוא רע ומזיק כי הנכנס אל הפרדס ראוי לו שישמר שיכנס בשלום ויצא בשלום ולא יעשה על דרך בן זומא שהציץ ונפגע ובן עזאי שהציץ ומת ואחר שקצץ בנטיעות. והמשיל האנשים שלוקחים מן החכמה יותר מדאי והורסים הגבול לסובאי יין וזוללי בשר ואמר כי סובא וזולל יורש לרמוז כי מי שיתחכם יותר ישומם וישאר ריק מן החכמה לגמרי על דרך דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאתו.
ואחר שהזהיר מהרבות מן החכמה יותר מדאי אמר לא תחשוב שהעצלות מדרישת החכמה טוב אחרי שהריבוי ממנה מזיק לא כי אלא הראוי הוא שידרוש מן החכמה כפי כח שכלו מה שלא ישומם בעבורה. ואל זה רמז באמרו וקרעים תלביש נומה כלומר התנומה שהיא השינה שהוא משל אל העצלות וההתרשלות מדרישת החכמים היא תלביש לבעליה קרעים כלומר חסרונות ופחיתיות. ובא לומר בפסוק הזה כי שתי הקצוות בדרישת החכמה רע והדרך הבינוני טוב ומועיל.