אמר כמזרז ומזהיר בני אדם על הנערים לחנכם ואמר ראוי הוא לך שתחנוך את הנער בתחלת עניינו על פי הדרך הטוב והישר שתרצה שיהיה נמשך אחריו כל ימיו שמתוך שתחנוך אותו בתחלת עניינו על הדרך הטוב אף בעת שיזקין לא יסור מאותו הדרך. ואמר חנוך לנער ולא אמר חנוך לאיש לפי שהלימוד בימי הנערות הוא כפיתוח על האבן שכל מה שיחקקו בדמיונם יהיה קיים כדיו כתובה על נייר חדש. והלמוד בימי הזקנה הוא כפתוח על החול שהוא קרוב להפסד הרושם ההוא והוא דומה לדיו כתובה על נייר מחוק.
או יהיה אמרו חנוך לנער על פי דרכו בענין זה כלומר אם תניח הנער שיתנהג על פי עצת עצמו בתחלת עניינו כשיבא לעת זקנותו לא יוכל לסור מאותה ההנהגה כי יהיה הקניין ההוא שהרגיל בנפשו בנערותו קניין חזק ויקשה להפכו מענין לענין.
והסבה שיזכור האדם הרבה ממה שהרגיש בנערותו זכרון טוב הוא בעבור שבנערותו חזק החשק לצורות אשר יעבורו ומתוך שהוא חזק אליהם התאוה יאריך קיומו להם וייטיב העמדתם ויקשה הסרתם. והזכרון הטוב מן האנשים הוא מן המתאחר התנועה אשר יתקיים בנפשו מה שיעבור בו מן המוחשים והוא שמזג אחורי מוחו מחזיק בצורה המגעת וזהו אשר יגבר על מזג המקום ההוא ממנו היובש יותר מתגבורת הלחות כי היובש מדרכו שיקשה לקבל וכאשר קבל הצורה מדרכו שתתקיים בו ויחזיק בה זמן ארוך בחלוף הענין בלחות. ולכן היו אנשים אשר מזג מוחם המזג הזה זכרנים טובים. כי טוב הזכרנות. אמנם יהיה מהשארות רושם הצורה הנחתמת בכח המדמה. ואמנם מי שיגבר על המקום הזה מהם הלחות הנה הם לא יזכרו הדברים לקטנות קיום הצורות בלחות אבל הם ירשמו מהר לקלות קבל הלחות הצורה. ולכן יהיה מי שהוא רב היובש מעט ההבנה רב הזכרון. ויהיה רב הלחות מהיר הרשימה רב השכחה קשה לזכור. והממוצעים במזג הזה יתקבץ בהם טוב הרשימה וטוב הזכרנות. ולכן יהיה טוב הזכרנות מיוחס לזמן הבחרות בטבע ולכן יצוו החכמים שיהיה הלימוד בזמן הבחרות ואל זה כוון באמרו חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה. וכוון באמרו גם כי יזקין לא יסור ממנה כלומר שאם יהיה הלימוד בזמן הנערות שאז הוא חזק החשק לצורות ואפי' אם יזקין שאז הלחות המקרי גובר על הזקן וגורם השכחה לא תסור ממנה הרשימה הנעשית בו בזמן הנערות כי ידוע כי השכחה תקרה לזקנים בעבור הלחות המקרי. ואמנם יהיו קצת הזקנים טובי הזכרנות כאשר לא יגבר על מזג זה הלחות המקרי. וזה כי המזג הטבעי לזקן אמנם הוא מזג היובש ולכן ימצא הזקן זכרן ולא ימצא שומר ומבין. ואולם הקטנים ימצאו מבינים יותר ממה שימצאו זכרנים בעבור תגבורת הלחות הטבעי בהם. ואולם הבחורים הם אשר ימצאו להם שני העניינים יחד ההבנה והזכירה ולכן אמר חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוק שלפניו ואמר אחרי שצנים פחים הם בדרך עקש והאיש שהוא רוצה לשמור נפשו יש לו להתרחק מהם אם כן חנוך לנער על פי דרכו כלומר על הדרך שתרצה שידרוך כדי שידע להתרחק מן הצנים פחים אשר בדרך העקש כדי שבעת שיזקין לא יסור מן הדרך ההיא.