אמר כי העצל בעבור עצלותו הוא מראה אמתלאות כי קצורו בחכמה והתרשלותו מלומדה איננו רישול ועצלות ממנו אכן סבה עצמית יש אשר בעבורה יתרשל מהתעסק בה והניח לימודה והוא אמרו אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחובות ארצח. כלומר הוא נוהג בזה הענין מנהג העצל בעת יוכיחוהו על עצלותו ויאמרו לו איך לא תלך אל השדה לעבוד אדמתך והוא אומר פגעתי שם הארי או פגעתי שונא בדרך ואם אלך חוץ מביתי לא די שיהרגוני אם ימצאו אותי חוץ לעיר אלא אפי' בתוך רחובה של עיר ארצח.
וכן הענין בעצמו במי שהתעצל לקנות חכמה שהוא ירצה להראות כי הנחתו החכמה היא לסבה ויאמר לשואליו אני הנחתי החכמה מפני הסכנה שיש בלמודה כי מצאתי כתוב בה דבר פלוני או שמעתי שהחכמות הטבעיות והאלהיות כתוב בהם דבר פלוני והם כנגד דברי תורתינו ודברי חכמינו ונביאנו ויביא ראיות רעועות יראה בהם כי הקיצור בלמודם ושיהיה האדם ריק מהם היא מעלה מפני שלפי דעתם יש בהם דבר מזיק וממית והוא אשר כנה לארי.
וכן בתוך רחובות ארצח כלומר בהתהלכי ברחובות החכמה ושוטטי בחוצותיה אצא למינות ויביאו ראיות מאנשים חלושי העיון רצו לעלות במעלות החכמה ונכשלו ויאמר פלוני התעסק בחכמה פלוני' ויצא לתרבות רעה וזה אמת כי החכמה האמתית תזיק לחלושי העיון והסכלים כמו שיזיק הלחם הנקי והבשר הטוב והיין הישן לבעלי החלאים החדים כי אין ספק כי המזונות האלו עם היותם טובים ונאותים לבריאים הם בלא ספק ימיתו בעלי הקדחות החדות לא מפני היותם מזונות רעים רק בעבור חולשת המקבלים וחליים הדבק בהם ואין ראוי שירחק האדם הבריא מן הלחם והבשר והיין בעבור שראה שהמיתו אדם חולה.
וכן אין ראוי לחכם להניח החכמה בראותינו אויל בכל תושיה יתגלע יבא לראות הקדש כבלע ויקיא חיל בלע כי זה יקרה לחולשת שכלו והוא לסכלותו עבר הגבול או למד החכמה בלתי הצעותיה והקדמותיה ומונחיה וכאשר יחשוב ללכת אל החכמה נחוץ עדיין בן זומא מבחוץ. ולפיכך קרא האדם המראה אמתלאות שהניח החכמה בעבור שמצא בה דבר פלוני או ששמע שאירע כך וכך למי שהתעסק בה עצל כלומר רישול ועצלות הוא ממנו וכל מה שמביא אמתלאות להראות הפך זה הם טענות רעועות אין בהם ממש.