אמר כי האיש שהוא אוהב את הבריות ולא ישנאם והוא טהור לב שהאהבה שהוא מראה לאנשים בפיו לבו טהור גם כן שתוכו כברו והוצק חן על שפתותיו שדבריו גם כן הם רצויים נאמרים בערבות כמבחר המאמרים. מי שהוא על זה התואר הוא ראוי למלוך והוא אומר רעהו מלך כלומר רעהו והוא האדם שהוא חבירו במדות האלו הוא מלך ולא מלך רק בעבור המדות האלו ולפיכך האיש שנמצאו בו גם כן אלו המדות ראוי הוא שימלוך לנועם המדות האלו וחשיבותם.
או יאמר אוהב טהור לב כלומר שהוא אוהב האנשים שהם טהורי לב ויש חן בשפתותיו רעהו מלך וכן הוא ראוי שימלוך. או יאמר רעהו מלך כלומר האיש שהוא על זה התואר ראוי הוא שיתחבר אל המלכים כי המלכים לא יאהבו רק דובר אמת ומי שהוא טהור לב הוא ראוי לחברת המלכים כי המלכים יבטחו בו לטהרת לבו ובעבור החן שיש לו על שפתיו מן הדבור הערב הוא ראוי לעשות שליחות המלכים ולדבר במקומם.