אמר כי השוד והוא הגזל והעושק שעושים הרשעים יבוא עליהם מגור כי מאנו לעשות משפט ובחרו לשדוד ולגזול אחרים ולפיכך השוד שעושים סופו להביא עליהם מגור מסביב. או יהיה החולם שבמלת יגורם תמורת השורק מן לא יגורך רע שעניינו לא יגור עמך רע ויהיה ענין הפסוק כן הרשעים השוד יגור עמהם לא יעמדו בלעדיו כי לא ישנו אם לא ירעו ונגזלה שנתם אם לא יכשילו.
ואחרי שהזכיר כי שוד הרשעים יגורם בעבור שמאנו לעשות משפט אמר כי כל אחד מהרשעים דרכו הוא דרך הפכפך וזר. אמנם האיש הזך הוא בהפך זה שפעלו הוא פועל ישר. וכמו שרשעים הם הפכפכים וזרים כן הם קצת נשים שחברתם רעה ומסוכנת וטוב לשבת על פנת גג בלא אשה מהיות לאיש אשה מחרחרת ריב ומדינים בהיות ביתו בית חבר שתהיה לה סבה לריב עם אחד. ואחרי שהזכיר הרשעים והאשה שהיא אשת מדינים אמר נפש רשע אותה רע כלומר ראה סכלות הרשעים שהם מרגישים בפחיתות רעיהם ומגנים בהם המדות הדבקות בהם כאלו לא ירגישו בפחיתות עצמם ומרגישים אותו הפחיתות בעצמו בזולתם. והוא אמרו נפש רשע אותה רע לא יוחן בעיניו רעהו. והרשע הנזכר שלא ירגיש בפחיתות עצמו לפעמים יוסר בדעת זולתו והוא אמרו בענוש לץ יחכם פתי וכן החכמים יקנו החכמה בראות החכמה ברעיהם והוא אמרו ובהשכיל לחכם יקח דעת. וכן הצדיקים יקחו מוסר ממה שיראו פורענותם לרשעים והוא אמרו משכיל צדיק לבית רשע והוא רואה שה' ית' מסלף רשעים לרע ונותן אל לבו שלא להדמות אליהם. ובדין הוא שה' מסלף הרשע לרע בעבור היותו אוטם אזנו מזעקת דל ולכן גם הוא יקרא ולא יענה. ומתן בסתר שהיה לעני היה כופה אף ה' ית' שלא יחול עליו כמו שיזכיר אחר כן.