אמר שעשיית המשפט בכלל הן שתלקח הנקמה מן החוטאים הן לעשות היושר והצדק איש אל רעהו ובכלל כל משפט הוא שמחה לצדיק מפני שהצדיקים והם העושים צדק לנפשם ולזולתם אפילו אם לא תזהיר התורה מן הדברים שהיא מזהרת ואפילו לא יזהירו מן העול השופטים והמנהיגים הם ביושר לבם יזהרו מרוב מה שתזהיר ממנו התורה כאמרו על אברהם אבינו ע"ה עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי. וזה היה קודם נתינת התורה ולפיכך עשות היושר והמשפט בכל המעשים הוא שמחה לצדיק כי הצדק והיושר נשרשים בלבו. וכן עשיית המשפט מן הרשעים הוא שמחה מפני שהם סבת השחתת העולם ובאבדם ירבו צדיקים כי הרשעים אם לא יעשה משפט מהם הם ישחיתו הצדיקים ולפיכך תרבה שמחת הצדיקים בעשיית המשפט.
ומחתה לפועלי און ר"ל עשיית המשפט שהוא שמחה לצדיקים הוא מחתה ומשנה שברון לפועלי און כי לא נעשה המשפט כי אם להענישם והם ברצון נפשם היו חפצים שלא ימצא לעולם משפט ושלא ימצא צדק ויושר בדבר מהדברים. וכל מה שתצוה התורה מהנחת העול והעושק ומניעת משגל האסור ומניעת קצת מאכלים כולם הם עונש וצער ומכאוב אל הרשעים מפני שהם לא ירצו כי אם העול ולכת אחר תאותם והתורה שתמנעם מזה היא להם למחתה. ואפשר שקרא הכח השכלי משאר כחות הנפש צדיק ואמר כי הכח השכלי שמחתו והשתדלותו הוא עשיית הצדק והיושר בכל ענין ולעשות משפט ונקמה ולהכניע הכחות החמריות שכל השתדלותם הוא בבקשת המותרות עשיית המשפט הוא להם למחתה כי הם רחוקים בטבעם מכל יושר ומכל צדק.