אמר כי האדם שהוא אוטם אזנו כדי שלא ישמע זעקת הדל בעת שיתחנן אליו שיעניקהו מברכותיו גם הוא יקרא כמו שקרא הדל גם הוא יקרא ויתחנן לאחר ולא יענה כי ה' הוא נותן הממון ביד אותם שמחוננים הדלים כמו לחונן דלים יקבצנו ואם האדם לא ירחם הדלים ה' יקח ממונו ויתננו ביד אחר שיחון הדלים והוא ישאר עני ויקרא לאנשים שירחמוהו ולא יענוהו וזהו עונש אלהי שיגזור ה' ית' שיקרא ולא יענה מצורף אל זה שהאנשים שידעוהו לאכזר יתאכזרו עליו ולא ירחמו עליו. או קרא אוטם אזנו מזעקת דל האיש שהדל צועק לפניו תמיד עד שאזנו מלאה ואטומה לרוב קול הזעקה הנכנסת באזניו מזעקת הדל ועם כל זה לא ירחם עליו גם הוא יקרא יסכים ה' ית' שיקרא אחרים שירחמו עליו ולא יענה בעת שירוחם. ואפשר שקרא דל החלק השכלי מכחות הנפש ואמר כי מי שהוא אוטם אזנו מזעקת זה הדל ולא יעניקהו לחם חוקו והם המושכלות סופו שהוא באחרית יכסוף אל אורח החיים ויכיר אמיתת ההצלחה האמיתית ואין בו כח לקנותה אחרי שהתרשל לקנות החכמה בזמן הראוי כטעם מחורף עצל לא יחרוש ושאל בקציר ואין.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוק הבא אחריו ואומר כי האוטם אזנו מזעקת הדל גם הוא יקרא ולא יענה ואם יתן לדל מתן בסתר יכפה אף ה' ית' מעליו והוא כופה האף לדמיון השוחד שיתן האיש לדיין שיכפה חמה עזה שיש לדיין עליו.