אמר כי מה' כוננו מצעדי גבר והענין שחכמתו העליונה מסכמת הדרך שידרוך בה האדם בעניני עולמו ואחרית הדבר ההוא כפי מה שתגזור החכמה העליונה ואחר שהדבר כן האדם מה יבין דרכו כלומר איך יוכל להבין ולומר זה הדרך ארצה ללכת אחרי שהוא יתעלה מכין צעדו והוא דומה לאומר לא לקלים המרוץ ולא לגבורים המלחמה וכל זה אמור בעמל האדם שיעמול תחת השמש לא שישלול הבחירה מן האדם לכוון אל הטוב ולסור מהרע כי בחירת האדם באה מכח אלוהי אשר בנפש האדם שהוא למעלה מן השמש.
ואפשר שאמר כי ראוי לאדם שלא ישען בבינתו להנצל ממקרי העולם רק שיבטח אל ה' בכל לבו והוא ית' יבחר לו הטוב. ולא יהיה מכת הכסילים שבעת צרתם לא יתלו בטחונם בה' ית' רק ידרו נדרים אם ה' יושיעם כאדם שרוצה ליתן שוחד לאחד שיסיר מעליו הנזק ומה יתן הוא לאל ית' והכל שלו ומוסף על זה אחרי שנדר נדרו וניצל יתחרט ויבקש מי שיתיר לו ולא ידע האל ית' שהוא מלך חכם שהוא מזרה הרשעים ומשיב עליהם אופן פורענותם.