אמר כי הנחלה שתגיע אל האיש בבהלה בתחלת עניינה שלא טרח בה רק שירשה מאבותיו או מצא אבידה או אוצר וכיוצא בהן מקניין ממון שלא קנאו בזיעת אפו סופו על הרוב שלא יבורך הממון ההוא רק יחסר יום יום וזה יהיה מפני שבעליו לא יחוש על הממון ההוא מפני שלא עמל בו ויוציא אותו בעניינים בלתי הכרחיים ויפסד הממון ההוא עד שבזמן מועט הממון ההוא יאבד. מצורף אל זה שבעבור הממון ההוא שיגיע אליו בפתע פתאום יסיר בטחונו מה' ויגבה לבו ומתוך זה תסור השגחת ה' מעליו ויהיה מעותד לכל רע.
וכמו שיקרה זה בקניינים הזמניים כן יקרה בקניין החכמה כי מי שיתכוון בתחלת קנותו החכמה לקנות ממנה חלק גדול ולא ישתדל שתתיישב החכמה בלבו מעט מעט ושילמוד ממנה חלק אחר חלק הלמוד שהוא על זה התואר לא יתקיים בידו.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוק של אחריו ויהיה עניינם אם תבא לך נחלת אחרים פתאום דרך בהלה ויהיה סופה לרע והוא שאחריתה לא תבורך שתלקח ממך לא תאמר אשלמה רע לאותו שלקחה ממך אחרי שלא עמלת בקניית הממון רק באה לך דרך בהלה פתאום רק קוה לה' שיקח נקמתך מאותו שלקח ממך או קוה לך שישלח לך ריוח והצלה ממקום אחר והוא יושיע אותך אם תקוה אליו.