1
אמר כי אין ראוי לאדם שיתרשל בעשיית מעשיו מפני שההתרשלות במה שצריך האדם להשתדל בעולמו מביא האדם לידי עניות. ואמרו אל תאהב שינה אין המכוון בשינה לבדה רק ההתרשלות במה שצריך קרא שינה והזכיר השינה מפני היותה המקרה הדבק בעצל ואמר אין ראוי לך שתתרשל רק פקח עיניך ושבע לחם כלומר פקח עיני שכלך וראה מה שצריך לך והשתדל עליו ובכן תשבע לחם כלומר ובענין זה תמצא מחייתך ומכולת לביתך.
2
ורמז גם כן שאם יתרשל האדם ולא ידרוש החכמה בזמן הראוי אל זה הוא מביאו אל העניות הגמור והוא העניות מן החכמה. ואמרו פקח עיניך שבע לחם כלומר פקח עיני שכלך ותשבע מן החכמה שהיא לחם אבירים הראוי למאכל אדם ולא תאכל מאכל בהמות.