כי יי' כי יתן חכמה הוא נתינת טעם למה שהזכיר וזה בעבור שהזכיר אם תבקש החכמה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת יי' ודעת אלהים תמצא. אמר לא יפלא ממך זה הדבר ולא יהיה נמנע בעיניך שיחול עליך שפע השכל בעת שתשוטט ברחובותיו ותשתדל בבקשתו כי האל ית' שמו שהוא מבוע החכמה לא יכזבו מימיו רק הוא חונן ונותן בלא הפסק וזה רצה באמרו כי יי' יתן חכמה כלומר נותן בתמידות והחסרון מצד המקבלים כמו שאמר כי עמך מקור חיים. כי עזבו מקור מים חיים את יי'. דמו השפע השופע מאתו ית' בלי הפסק למקור מים חיים שמימיו נובעים ומתפשטים הנה והנה.
ואמרו מפיו דעת ותבונה ר"ל והוא ית' המצוה בקנין דעת ותבונה. או יאמר כי יי' יתן חכמה כלומ' אע"פ שאמרתי כי בחכמת הלימודית והם אמרי בינה תוכל לדעת מעצמך. החכמה האלהית אינה כן כי צריך אתה בה לקבלה איש מפי איש מפי הגבורה והוא שרמז באמרו מפיו דעת ותבונה.