אז תבין יראת ה' כלומ' אז בעת שתדרוש החכמה ותחפש אחריה על הדרך הנזכר תבין יראת ה' כלומ' תשיג מן החכמה מה שתחייב נפשך לירא מן האלהים כי אין בור ירא חטא ולא עם הארץ חסיד כי כפי מה שישיג האדם רוממות האל ית' שמו וגדולת מלאכיו הקדושים וצבאות מעלה כן תרבה מדת הענוה והכניעה בנפשו ויירא מאלהיו וימצא דעת אלהים והענין שהוא ישיג מידיעת אלהיו באמצעות החכמה מה שלא יוכל להשיג בלעדיה.
ואפשר שכוון באמרו להקשיב לחכמה אזניך לחכמה האלהית הנקראת חכמה סתם. ואמרו תטה לבך לתבונה ר"ל חכמת הלימודים הנקראת אמרי בינה. ואמר כי אם ישתדל בלימודים השתדלות הנזכר ישיג באמצעותם יראת האלהים וידיעתו כפי היכולת. וידוע כי בחכמת הלימודים אשר מכללה חכמת התשבורת יעלה בה אל חכמת הגלגלים וישיג בהם יראת האלהים כי בעת שיראה שמיו מעשה אצבעותיו ויתבונן בשיעור גרמיהם ובמספר כוכביהם ובשיעור גופם ובתנועותיהם וישתכל ברחקים המבהילים אשר בינינו וביניהם. ומה שיש מן הרוחק בין גלגל לגלגל אז יכיר רוממות האל ית' שמו ויראה עצמו בריה שפלה אין מן הראוי שתחשב לכולם בערך אל צבאות מעלה ויירא מאלהיו וישומם בחשבו איך נסגר בזה העולם כעוף בתוך הכלוב אין מנוס ממנו יקחהו בעליו לרצונו וישימנו שם לרצונו. וכן המין האנושי ושאר המינים השפלים נסגרו בעולם הזה לרצון האלהים ית' שמו. הביאנו הנה בעת שגזרה חכמתו ית' ויקחנו מן העולם הזה ברצונו. וכמו שחכמת הלימודים תביא האדם לידי יראת ה' כן החכמה האלהית מביאה אל ידיעת האלהים וידיעת דרכיו ואז ימצא האדם חן בעיניו ית' כאמרו הודעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעיניך. הודיע כי מי שידענו הוא המוצא חן בעיניו.
גם אפשר כי אחרי שהזכיר על חכמת המוסר בפרשה הראשונה ועל החכמה האלהית בפרשת חכמות בחוץ תרונה התחיל עתה בזאת הפרשה השלישית לזכור חכמת הלימודים ואמר בני אם תקח אמרי כמו שקראה בתחלת הספר הזה אמרי בינה לפי שזאת החכמה איננה רק אמרים בלבד כלומ' הבנה בלב שיחוק בלבו קוים ושטחים מופשטים מהגולם מבלתי שיהיה להם מציאות בו חוץ לשכל ולפיכך ראוי לקראם אמרים. ואמרו להקשיב לחכמה אזניך תטה לבך לתבונה אם תבקשנה ככסף וגו'. אז תבין וגו'. רמז באלה הפסוקים כי זאת חכמת הלמודים אפשר להגיע לה האדם מעצמו כשידע ההקדמות תחלה ואינו צריך לרב יורהו כי אם ההקדמות בלבד לפי שמופתיהם הם גמורים נותנים העילה והמציאות יחד ולפיכך המופת ידריכהו ולא יטה אנה ואנה. ולכן אמר אם תבקשנה ככסף כלומר אם תבקשנה אתה מעצמך ואין הדבר כן במוסר ובחכמה כי צריך בהם מלמד מובהק מקובל קבלה שלימה והוא שאמר בפרשה שאחר זה בטח אל ה' בכל לבך ואל בינתך אל תשען ר"ל כי ידיעת ה' ית' והוא הבטחון בו בכל לב תהיה כשלא תשען אל כונתך ואמרו אז תבין יראת יי' ר"ל לאחר שתדע מוסר והוא מה שהזכיר בפרשה הראשונה. והחכמה והוא מה שהזכיר בפרשה השנייה. ואמרי בינה והוא מה שהזכיר עתה. אז תהיה שלם ותבין יראת יי' ודעת אלהים תמצא.