אחרי שהזכיר למעלה מזה הון יוסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד ולא הזכיר הסבה אשר בעבורה יפרד הדל מרעהו חזר לשנות הדברים ההם ולזכור העלה בזה ואמר כי כל אחי רש שנאוהו כל אחי העני הם שונאין אותו כל שכן שרעיו שהם יותר רחוקים מקרבתו מאחיו לא די ששנאוהו אלא שהם יתרחקו ממנו יותר ויותר וכל זה נכלל במה שהזכיר למעלה ודל מרעהו יפרד. אמנם חידש בפסוק הזה נתינת הסבה ואמר הסבה שהרעים של איש העני יפרדו ויתרחקו ממנו היא שהרש מרדף אמרים. כלומר דובר בפיו דברים והמה לא יהיה להם חפץ באותם הדברים. והדברים אשר ידבר הרש לא יחפצו בהם רעיו הם בקשת מכולת ביתו מהם ואם לא נזכר. אמנם הזכיר בכלל כי הסבה שיתרחקו ממנו היא שהוא דובר דברים בפיו אליהם והם לא יחפצו בדבריו ולא יהיה להם לרצון.
וכן על דרך נסתרו יאמר כי כל כחות הגוף ישנאו הכח השכלי אשר הוא הרש וכולם יתרחקו ממנו ומפעולותיו בכל יכולתם והסבה היא שכח השכלי הוא אומ' דברים אשר המה לא יחפצו בהם והענין שהכח השכלי תכלית פעולותיו הם לקרבה אל האלהים ולא תתכן זאת הקורבה אם לא יתרחק מתאוות העולם המרחק הקצה כי אין אדם זוכה לשתי שולחנות שהם משל לשלימות הנפש ושלימות הגוף. ואחרי שפעולות זה הכח השכלי הם להרחיק התאוות הגופניות אין ספק כי כחות הגוף ישנאוהו תכלית השנאה לפי שהוא ישתדל בבטולם ויחפוץ במה שלא יחפצו הכחות החמריות.
וקרא אחי רש הכח המדמה והכח המתעורר וכח ההרגש הכולל לחמש ההרגשות והוא כשורש והם כענפים. ואמר כי כל אלה שנאהו כי אורבים הם לו לפי בטול מלאכתם בטרדת מלאכת האח הגדול והם כעבדים וכשמשים במשלו עליהם. וזה הפירוש הוא לפי מה שכתוב בספרים לא המה באל"ף. אמנם לפי המסורת שכתוב לו קרי בוי"ו ונמצא עוד שם י"א כתבין לא וקריין לו. יהיה ביאור הפסוק כן. כלומר הדל הוא מרבה דברים אמנם דבריו אינם נשמעים וכל מה שמדבר ומבקש לאחרים הם נשארים עמו. והענין שהדל הוא מאריך בדבריו אמנם לא יעשו פרי כי עמו ישארו הדברים.
או יהיה פירוש מרדף אמרים לו המה כענין כל אחי רש שנאוהו וכל שכן שרעיו רחקו ממנו מפני שהוא לא השתדל לקנות הממון בימי חרפו רק היה מרדף אמרים כלומר מתעסק בשיחות בטלות ובדברים רקים אשר לא יועילו ולא יצילו. ולפיכך אמר על צד הלעג מי שאינו חרוץ במלאכתו ואיננו עובד אדמתו רק הוא מרדף דברים בטלים ומחזר אחר שיחות בטלות לו המה כלומר השיחות הבטלות ההם ישארו עמו וישארו הקנינים וההון והעושר ביד החרוצים.
או יאמר זה קרה לו בעבור שהיה מרדף אמרים והם השיחות הבטלות ולא עשה כאשר יעשו המה והם החרוצים שייגעו לקנות הממון. או יאמר הוא היה מרדף אמרים אמנם המה כלומר רעיו החרוצים לא עשו כן להיות רודפים אחר דברים בטלים.
ואחרי שהזכיר כי רבים יחלו פני נדיב וכל הריע לאיש מתן וכל אחי רש שנאוהו סמך אליו קונה לב אוהב נפשו כלומר הריש האמתי הוא הריש מהחכמה שהיא מזון הנפש המשכלת ומי שקונה שכל מורה שהוא אוהב נפשו ומי שהוא שומר תבונה אוהב למצוא טוב. אמנם האיש שהוא עד שקרים לא ינקה והאיש שיפיח כזבים יאבד ולא נאוה לכסיל שום תענוג וכל שכן שאיננו דבר נאה למשול העבד בשרים כי שכל האדם הוא להאריך אפו ולעבור על פשע ואלו המדות לא תמצאנה בכסיל ובעבד.