אמר בפסוק הזה כי הרעות הגדולות הנופלות בין בני האדם מקצתם אל קצתם לפי הכונות והתאוות והאמונות והדעות כולם נמשכות אחר ההעדר מפני שהם כולם מחויבים לסכלות כלומר מהעדר החכמה כמו הסומא מפני שהוא חסר הראות נכשל תמיד מחבל בעצמו ועושה חבורות לזולתו מפני שאין אצלו מי שיורהו הדרך. כן כתות בני אדם כל איש לפי סכלותו יעשה בעצמו ובזולתו רעות גדולות. ואלו היה שם חכמה אשר יחסה לצורה האנושית כיחס הכח הרואה אל העין יהיו נפסקים נזקיו כולם לעצמו ולזולתו כי בידיעת האמת תסור השנאה והקטטה ויבטל היזק בני אדם קצתם אל קצתם. ואשר לא ישכילו אמתת חסדי ה' על ברואיו ולא ירגישו במה שיחטאו על עצמם יתרעמו על בוראם ועל הזמן במה שיביאו בפעולתם עליהם מן הרע עד שיעלה בלב ההמון שהרעות הם בעולם יותר מן הטובות. ויאמרו כי מן הפלא שימצא בזמן דבר טוב אמנם רעותיו רבות ומתמידות ויתמהו ממי שאכל מן המאכלים הרעים עד שהצטרע ויאמרו איך חלה בו זאת הרעה הגדולה ואיך נמצא זה הרע. וכן יתמהו ממי שהרבה המשגל עד שכהו עיניו ויקשה בעיניהם איך נוגע זה בעוורון ומה שדומה לזה ויחשבו שמציאות האדם נקמה ממנו ורעה גדולה לו. אמנם על דרך האמת מציאות האדם הוא טוב גדול לו וחסד מה' במה שייחדו בו והשלימו ורוב הרעות הנופלות באשיו הם מעצמם כלומר מאישי בני אדם החסרים ומחסרונותינו נצעק ונבקש עזר מרעות נעשה אותם בעצמינו בבחירתינו ונייחסהו לה' ית' חלילה לו ממנו. ואל זה רמז באומרו אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו. וביאור זה כי כל רע שימצא האדם ישוב אל אחד משלשה מינים. המין הראשון מן הרע הוא מה שיקרה לאדם מצד טבע ההויה וההפסד כלומר מאשר הוא בעל חומר כי מפני זה יארע לקצת בני אדם מומים גדולים ובטול אברים או מתחדשים משנויים שיארעו ביסודות בהפסד האויר או הברקים או שקיעת מקומות. ואתה תמצא שהרעות אשר ימצאו בני אדם מזה המין הם מעטים מאד ולא יהיו אלא לעתים רחוקים.
והמין השני מן הרעות הוא מה שיארע לבני אדם מקצתם אל קצתם בהתגבר קצתם על קצתם ואלו הרעות הם יותר מן הרעות המין הראשון וסבותם רבות וידועות והם חלות עלינו בסבותינו כאיש שיתנכל על איש להרגו או לגנוב ממונו וכיוצא בהם. והמין השלישי מן הרעות הוא מה שימצא כל אחד מבני אדם מפעולותו בעצמו ואלו הרעות הם יותר מן רעות המין השני הרבה ומרעות זה המין יצעקו בני אדם כולם ולא ימצא מי שלא יחטא על עצמו אלא מעט. והוא שראוי לגנות בעל המאורע על מה שארע לו באמת על הדרך שאמר הנביא מידכם היתה זאת לכם ועל זה נאמר משחית נפשו הוא יעשנה ועל זה המין אמר שלמה אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו ועל זה המין גם כן מן הרעות שהוא פועל האדם בעצמו אמר לבד ראה זה מצאתי אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים. והחשבונות הם אשר הביאו עליו הרעות וזה המין הוא נמשך אחר המדות המגונות כולם כלומר רוב התאוה במאכל ובמשתה ובמשגל ולקיחתן ביתרון כמות או בהפסד סדר או בהפסד איכות המזונות ויהיה סבה לכל החלאים והמכות הגשמיים והנפשיים.
אמנם חליי הגוף הם מבוארים אבל חליי הנפש מרוע זה הסדר משני צדדים. האחד מהם השינוי המשיג בהכרח לנפש מפני שינוי הגוף מאשר הוא כח גשמי כמו שהתבאר שמדות הנפש נמשכות אחר מזג הגוף. והצד השני הוא היות הנפש מרגלת בדברים שאינם הכרחיים וישוב לו טבע חזק להשתוקק למה שאינו הכרחי לא בהשאיר האיש ולא בהשאיר המין וזאת התשוקה הוא ענין אין תכלית לו ולא יסור מי שהוא סכל רע המחשבה מהיותו בצער ואנחה על אשר לא ישיג לעשות מה שיעשהו אחר מן המותרות ויכניס עצמו בסכנות עצומות כרכיבת הימים ועבודת המלכים ותכלית כונתו בזה להשיג אל אלו המותרות שאינם הכרחיות. וכשיארעו לו המאורעות בדרכים ההם אשר ילך בהם יתרעם מגזירת האל ית' וממשפטיו ויתחיל לגנות הזמן ויתמה ממיעוט דינו איך לא עזרו להגיע אל המותרות ההם ועל זה ועל כיוצא בזה אמר החכם אולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף לבו.