אמר כי האדם שהוא רע בכל ענין עד שהוא ראוי להקרא בן מביש ומחפיר מפני שהוא מבייש עצמו וזולתו במעשיו הרעים הוא משדד אב ומבריח אם כלומר לא די שהוא עושק וגוזל מי שיזדמן לעשוק מבני אדם שאין חובה עליו לכבדם ולירא מהם אלא שאפי' אביו ואמו שהיו שותפים לבוראו ית' ביצירתו ובאמצעותם יצא לאויר העולם ואכל ושתה דמם וחלבם וסבבו מחייתו וחרדו עליו את כל החרדה הזאת שהיה ראוי לו להכנע אליהם ולירא מהם סמוך ליראתו מאלהיו ית' ועם כל זה לא די שלא יכבדם אלא שהוא ישדדם ויבריחם והענין שיברחו מפניו מיראתם ממנו.
או יהיה יבריח פועל נגזר מן והבריח התיכון והענין שהיא תסגר בחדרי חדרים לפחדה ממנו והוא גורם לה שתשים הבריח בדלת.
ואפשר שקרא השכל במקום הזה אב והתורה שהיא ירושת האומה מורשה קהלת יעקב קרא אם ואמר כי הבן שהוא מביש ומחפיר הוא גוזל וחומס השכל מחוקו והטעם שימנע ממנו ההשגות השכליות שהם לחם חקו ובהתרשלו מן ההשגה השכלית לא ידרוש מצות התורה והאמונה רק הוא מבריח אותם. והענין שהוא יתרשל מההשגות השכליות וממצות התורה גם כן. גם אפשר שקרא החומר אם ואמר זה הפסוק כנגד האנשים שישימו כל השתדלותם לענות גופם בענויים מבהילים ויחשבו להתקרב במעשה הזה אל ה' ית' כאלו הוא ית' צוה לאבד הגוף ולמחות שמו מתחת השמים ויניחו כל תורה וכל חכמה וכל דבר שכלי ולא ישתדלו רק בענוי גופם. וקרא העושה זה בן מביש ומחפיר.
ואחרי שזירז החכם או האב להוכיח הבנים והפתאים הוא מזרז הבן שלא יקבל אי זה תוכחת שתהיה מכל איש שיזדמן ובפרט כשיהיה המוסר שילמדוך מביא אותך לשגות מאמרי דעת ויש לך להזהר מערמת אנשים שייפו דבריהם בדברי כזב ומראים לכל שהם מדברים דברי משפט והוא שאמר עד בליעל יליץ משפט כלומר לפעמים העד הבליעל מראה בדבריו שמה שיליץ יליץ דרך משפט וכן פי הרשעים יאמרו האון בהבלעה ולא ירגיש כל אדם האון שבלבם והם בעבור רשעם מעותדים לשפטים רעים ולמהלומות והוא שסמך אליו נכונו ללצים שפטים וגו'.