אמר כי יראת ה' היא מביאה בעליה אל החיים הזמניים והם חיי העולם הזה ואל החיים הנצחיים והם חיי העולם הבא. ועוד שהאיש שיש יראת ה' ית' על פניו הוא ילין שבע כי לא יהיה מעדת הנאמר עליהם כפירים רשו ורעבו רק יהיה מכת הנאמר עליהם יראו את ה' קדושיו כי אין מחסור ליריאיו. ונפשו תהיה שבעה מזיו עליון בעולם הנשמות ותהיה מכת הנאמר עליהם הנה עבדי יאכלו וגו' שהוא כנוי אל השגת השכל הנפרד. וכן בעל יראת ה' בל יפקד רע כי הוא לא יפקד בחייו לקבל עונש זמני כי מתוך יראתו לא יחטא לאיש עד שיהיה ראוי לקבל עונש זמני וכל שכן שלא יחטא לאלהיו שיפקד אחר המות להביא עליו עונש רוחני.
או יהיה ושבע בל ילין דבר בפני עצמו ויהיה ענין הפסוק כן יראת ה' היא מביאה בעליה אל החיים אמנם מי שהוא ילין שבע והשיג מן החכמות שובע שמחות לא ידע דבר רע. או יאמר כי מי שהוא ירא את יי' ולא יחוש להשביע נפשו מקנייני העולם הוא ראוי אל החיים הזמניים והנצחיים. אמנם מי שאין מחשבתו כי אם לשבוע מקנייני העולם הזה הכלה לא יחסר דאגה ודבר רע כי לפי רבות הקניינים תרבה הדאגה בהפקדם. מצורף אל זה שעם רבוי קנייני העולם ישכח האדם את בוראו ויגבה לבו ויוסיף למעול בו והוא ראוי מתוך זה אל עונש זמני ורוחני והוא אמרו בל יפקד רע מלשון ולא נפקד ממנו איש. כלומ' לא יחסר דבר שיהיה רע לגופו ולנפשו.