אמר כי האיש שיש לו מלאכה יוכל לחיות ממנה והוא מתרשל מן המלאכה ההיא ולא יתעסק בה הוא חבר וריע לבעל משחית כי הוא משחית מלאכתו וממונו ומשחית עצמו ובני ביתו בהרפותו מלאכתו אשר חייהם תלויים בה. וכוון לומר שלא יחשוב המתרפה במלאכתו שהוא עשה דבר נקל כי חבר הוא לאיש שהוא הורג עצמו. מצורף אל זה כי בסבת הרפותו מלאכתו יחיה בצער ולא יוכל לבקש החכמה עם צוק הפרנסה ונמצא שהוא משחית נפשו. ובא מלת מתרפא באלף במקום ה"א.
ואמר גם בעבור שכבר הזכיר דברי נרגן ואמר כי לא הנרגן בלבד הוא ענין רע ומזיק אלא גם האיש שמתרפא במלאכתו הוא אח לבעל משחית.
וסמך אליהם מגדל עוז שם ה' בו ירוץ לרמוז כי בהיות דברי נרגן כמתלהמים הצדיק ירוץ אל ה' ית' שהוא מגדול עוז ויתבצר בו וינצל. והענין שלא ישיב אל דברי הנרגנים ולא יתערב עמהם רק יפקיד רוחו ונשמתו ביד ה' ית' ובענין זה ינצל מדבריהם.