א
ר"ל בפסוק זה כי דברי החכמים הם שני מינים יש מהם שהם לדמיון המים העמוקים שלא יוכל אדם ליהנות מהם רק בערמה ובתחבולה והם הדברים הנאמרים דרך חידה ומשל שיכוין אומרם להעלימם ממי שאינו ראוי אליהם ולא יבינו כל רשעים. והמשכילים יבינו כענין ואיש תבונה ידלנה. ויש מדברי החכמים שהם לדמיון הנחל הנובע שיהנה מהם האדם. או כוון לומר כי בעת שיהיו דברי פי האיש כמים עמוקים כלומר מעטים וטובים ונאמרים דרך העולם זה יורה כי אלו הדברים נמשכים מנחל שהוא נובע שמקורו הוא החכמה והענין כי החכם לא ישתוק ולא ישים דבריו עמוקים ונסתרים רק בעבור היות בלבו נחל נובע מקור חכמה.