יאמר לפי פשוטו כשיהיה ריב בין רש ועשיר הרש ידבר דבריו אחר הנחת כל גאה וגאון בשפלות ובהכנעה מפני שיכיר שפלותו וערך עצמו והוא אמרו תחנונים ידבר רש כלומר בתחנונים ידבר הרש דבריו ובא בחסרון הבי"ת או יהיה עניינו דברי תחנונים ידבר רש. ועשיר יענה עזות כלומר והעשיר יענה לדברי הרש אמרות עזות כי ידבר בעזות פנים בדברים עזים כי לא ירא מפני כל ידבר לפי גאותו וגאונו ורום לבבו.
ואפשר שקרא הכח השכלי רש מפני שכל כחות הגוף שנואוהו ואומר כי הוא ידבר תחנונים כלומר דבריו במשפט ותפלתו לא תהיה תועבה כתפלת הכסיל רק תפלתו היא השואת הלב והפה ברחמים ותחנונים לפני המקום. אמנם העשיר והוא המלך זקן וכסיל הוא יענה אמרות עזות תהיה תפלתו תועבה רחוקה מה' ית'.
גם אפשר שכוון החכם בפסוק הזה להזכיר תכונת העיון הראויה והטובה לכל מעיין להחזיק בה וכמו כן תכונת העיון הפחותה כדי להרחיקה. ואמר כי הרש והוא הדורך הדרך הנכון והישר מדבר בדרך תחנונים כלומר שהוא מדבר בפחד וביראה ומעט מעט יבקש לו. אבל העשיר והוא הרודף אחר התאוות הדמיוניות הורס ומעיז ועונה עזות כלומר שמסתכל במה שאין ראוי לו להסתכל או במה שאין ראוי לאדם להסתכל בו והוא מדבר הנה והנה כפי העולה על רוחו בעקשות פה ולזות שפתים.