אמר כשיזדמן שתהיה קריה חזקה בין אחים וימרוד אחד מן האחים ויגורש מן הקריה בסבת פשעו הוא יביא מדינים על הקריה ואנשיה עד שיצטרכו לסגור הארמון בעד נפשם עם הבריח. והזכיר האח בעבור שהוא יותר מזיק לאחיו ולנמשכים אחריהם כשיגורש ממה שאם יגורשו רבים מן הגרים התושבים בתוכה בעבור שהוא יודע מצפוני לבם ומצפוני הקריה ויהיה ההיזק הבא לאחים מן האח בעבור זה רב.
או יאמר כשיקרה שיהיה אח נפשע מקריית עוז כאשר פירשנו ובזמן שיהיו בעולם או בינו ובין אחיו מדינים אז יהיה ההיזק הנמשך מזה לדמיון ההיזק ההווה כשיפסד בריח הארמון שהארמון יעמוד בענין רע כי הוא המונע מהגיע ההיזק לאשר בתוך הארמון וכמו שבעת שיוסר הבריח מן הארמון הוא מעותד אל ההיזק כן כשהאח הוא נפשע מקרית עוז הקריה היא בענין רע וענין הכתו' האח שהוא נפשע מקרית עוז ומעורר לקריה מדנים הוא לדמיון הבריח שנפשע מן הארמון.
ועל דרך נסתרו יאמר כי כשהכח החיוני הוא נפשע כלומר שיפעל כפי טבעו והוא החוטא לתאבון הוא קשה וחזק מגבור עליו וממשול בו יותר ממשול על קרית עוז על דרך שאמר טוב ארך אפים מגיבור ומושל ברוחו מלוכד עיר. אמנם יש תקוה על זה למושל ברוחו אבל כשיעיז הטבע ויחטא להכעיס ולחרחר ריב אבדה התקוה בו כי כבר העיר סוגרת ומסוגרת והוא שאמר ומדינים כבריח ארמון.