א
אמר כי לפני בא השבר לאיש יגבה לבו והטעם כי מיד שיגבה לב האיש בקרוב אליו יבא שברו וזה כי מי שהגיע מסכלותו עד שיגבה לבו הודיע כי לא הבחין גודל מעלת אלהיו ושרפיו וצבאות השמים ולא ידע שפלותו וערכו במציאות. ומתוך כך הוא מזומן לעונש אלהי כדי שיכיר שפלותו.
ב
אמנם האיש שהוא הפך זה והוא שתראה בו מדת ענוה הכניעה לאלהים הוא אות ומופת על הכרתו נפלאות אלהיו וגדולתו ושידע מיעוט ערכו במציאות והוא מזומן בעבור זה לכל כבוד כי האלהים יעץ להשפיל הגבוהים ולהגביה השפלים ולפיכך אמר ולפני כבוד ענוה כלומר כשתראה מדת ענוה באיש תידע כי הכבוד ימשך אחריו.