1
אמר שאינו דבר נאה ומתקבל שיהיה לאיש הנבל והוא הכילי שהוא הפך הנדיב שפת יתר שאת ויתר עז כלו' שידבר בגאוה ובגודל לבב כי הוא לחרפתו וכלימתו מן הנבלות שלקח לו למדה ראוי שימנע דבריו ואם ידבר לא ידבר בגאוה. או יהיה יתר מן כוננו חצם על יתר כלומר לא נאוה לנבל שיורה חצי לשונו על זולתו ויהיה שפתו מעותד לירות חצי אמריו.
2
אף כי לנדיב ר"ל וכל שכן שאינו ראוי לאיש הנדיב להיות לו שפת שקר והוא שישקר בהבטחתו כשיאמר להתנדב. ואמר אף כי שעניינו כל שכן מפני שחסרון המעלה בשקר ובזולתו הוא יותר מגונה בחוק הנדיב שהוא בעל מעלה טובה ונכבדת ממה שהוא שפת יתר בחוק הנבל שהוא בעל מדה פחותה ומגונה.