1
אחרי שהזכיר בפסוק שלפניו חושך אמריו ויודע דעת. אמר ממעלת השתיקה עוד שאם יהיה האדם אויל והוא מחריש כלומר שותק האנשים הרואים אותו יחשבהו חכם בעבור שתיקתו כי השתיקה היא סייג לחכמה. והאיש שהוא אוטם שפתיו כלומר מרבה לשתוק יחשב בעיני האנשים נבון. או יהיה ענין הפסוק כן גם אויל מחריש כלומר לא די שהאדם שהוא חושך אמריו הוא יודע דעת אלא אפי' אם יהיה אויל ויחריש יחשב חכם. ואם יזדמן שיהיה אויל ולא ישתוק ראוי לשתקו. והאוטם שפתיו של אויל ומשתקו בגערה בעת שלא ישתוק מעצמו הוא נבון והכינוי במלת שפתיו שב לפי זה הפי' אל האויל הנזכר. או יאמר גם מי שיחריש האויל וישתיקנו יחשב חכם והאוטם שפתיו של אויל גם כן יחשב נבון ומלת יחשב משרתת במקום שנים וכאילו אמר ואוטם שפתיו יחשב נבון.