אמר כי העבד בעת שיתנהג על פי השכל עד שיהיה ראוי להקרא משכיל הוא בעבור שכלו ימשול בבן אדוניו בעת שלא יתנהג הבן על פי השכל רק שיהיה מביש נפשו או מביש יולדיו ורבותיו וזה שהאדון בראות שכל עבדו ימשילנו על בנו בראותו שיהיה בן מביש. ויגיע העבד המשכיל אל מעלה רמה עד שבתוך האחים ר"ל בתוך בני אדוניו אם יזדמן שיהיו רבים שהם מעתה בחזקת אחיו הוא יקבל חלק הנחלה ויחלוק עמהם בגורל. ואמ' החכם כי אם לא יהיה לאיש בעל העבד רק בן אחד ימשול העבד ההוא בבן כשיהיה מביש ואם יהיו לו בנים רבים בתוך כולם יחלוק נחלתו כי כולם יחשבו אחיו.
או יהיה פי' ובתוך אחים בתוך אחי אדונו כלומ' מתוך שהאדון ירים מעלתו על בנו אם יהיו אחים לאדון שלא חלק עמהם עדיין נחלת אבותיו הוא יהיה חולק עם אחי אדונו כמו בני האדון ממש. ואפשר שענין הפסוק כי העבד כשיהיה משכיל ימשול בבן מביש כי האב ימשילהו עליו וירצה שיתנהג הבית על פיו ולא על פי בנו לא שיירש בנחלתו עם בנו ואם יזדמן שיהיו לאדונו בנים רבים כשיבאו לחלוק נחלת אביהם במיתת האדון יהיה העבד המשכיל הוא החולק להם נחלתם והמסדר אותם איש איש על נחלתו. או שיחלוק הוא עם אחי האדון לתועלת בנו.