אמר כי בכל העתים הרע שיהיה לו לאדם הוא אוהב אותו וזה יהיה בטרם שיחולו עליו צרות והענין שבימי שלוותו של אדם רעיו יאהבוהו ותהיה אהבתם נאמנה עמו. ואמנם העומד לאדם בעת צרתו להצילו מרעתו הוא האח בלבד וכאלו יולד להיות לו עזר בצרתו ואפשר שאח במקום הזה כולל הקרובים גם כן. או יאמר בכל עת הוא אוהב הריע והוא החבר הנאמן והוא אח גם כן להצילו מרעתו וכאלו יולד להצילו בעת צרתו.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוקים שלפניו ושאחריו כי הוא אחרי שהזכיר קצת מדרכי הכסיל ואמר אחריהם למה זה מחיר ביד כסיל וגו' חזר אחר זה להודיע עוד מדרכי הכסיל ואמר כי הוא איש ריעים וסופו להתרועע והוא אמרו בכל עת אוהב הריע כלומ' שהצרה היא אחותו הקרובה אליו תמצא בהמצאו.
והוא אדם חסר לב שהוא מרבה לתקוע כף ועורב ערובה לפני רעהו. והוא אוהב פשע ואוהב מצה ומגביה פתחי פיו ומבקש שבר והוא עקש לב ועל כן לא ימצא טוב והוא נהפך בלשונו ועל כן יפול ברעה. ולכן מי שיולד הכסיל ידע כי יהיה לו לתוגה ולא ישמח אבי הנבל והכסיל הנזכר ישתנה לפי רגע ממדה למדה כי יפעל מאד והיא ממדת הכסיל שפעם תראנו בלב שמח עד שייטב גהה ופעם תראהו ברוח נכאה שתייבש גרמו. ואם יהיה בענין מעלה הוא יקח השחד מחיק בעל דין רשע כדי להטות ארחות משפט וכמו שהמבין ישים לפניו ספרי החכמה כן עיני זה הכסיל משוטטות מה שהיה ושיהיה בקצה הארץ והוא כעס לאביו זה הכסיל וממר ליולדתו.