אמר כי האדם ראוי שיחשוב בלבו הדרך שהוא ראוי לדרוך בו וישתדל בכל מאמצי כחו ולא יתרשל ומן השמים יסייעוהו להביא מחשבתו אל הפועל. וכוון לומר שאין ראוי לו לאדם להתרשל על ענייני מחייתו ולומר בלבו כי מן השמים ימציאו טרפי אף אם אתרשל. או יאמר כי האדם חושב בלבו הדרך שהוא חושב לדרוך בו אמנם ה' ית' המכין צעדו וילך בדרך אשר ירצה ה' ית' ולא בדרך אשר כוון ללכת בה. וזה הוא משל כולל לכל ענייני העולם כי האדם יכוון לעשות מעשה מן המעשים וסופו לעשות מה שיגזור האל ית'.
ויש מפרשים וה' יכין צעדו כלו' ה' ית' הוא אשר סדר ענייני בני אדם וקשר אותם בצבאות השמים ואך בצלם יתהלך איש בלכתם ילכו ובעמדם יעמודו ותהיה תנועת השפלים כפי המחברות העליונות ולכן כפי מה שהכין ה' צעדו של איש כך יצטרך ללכת בעניינים השפלים שתחת השמש בלבד. אמנם רשות ביד כל אדם לבחור לו דרך טוב ודרך רע במעשיו ואין שם כופה שיכריחנו לאחוז אחד משני הדרכים רק הכל תלוי בבחירתו. ולכן הוא מזומן אל הגמול והעונש.