אמר כי ברצות ה' דרכי איש והוא שיהיו דרכיו רצויים לפניו ית' אין לומר שאנשי העולם בכלל יתנהגו עמו בשלום אלא אפילו אויביו ומבקשי רעתו ישלימם ה' עמו. או יאמר כי בעשות האדם מעשים שיהיו רצויים לאל ית' האיש שהוא על זה התואר הוא מסבב בפעולתו זאת שאויביו יהיו שלמים עמו כענין וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך.
ואפשר שכוון לומר כי בהיות האיש שלם עד שדרכיו יהיו רצויים לאל ית' לא די שהכחות שכליות יפעלו פעולות אנושיות אלא שאף אויביו והם הכחות החמריות יהיו סרים אל משמעת השכל ותהיה תכלית כל פעולותיהם מה שיביא אל חכמה ושלימות.
ואחרי שהזכיר כי ברצות ה' דרכי איש בעבור צדקתו גם אויביו ישלים אתו אמר טוב הוא לצדיק המעט שיהיה לו בקנותו אותו בדרך צדקה מרוב תבואות שיהיו לו בלא משפט ולא יוכל האדם על רוב התבואות כי אם ברצון האל ית'. כי לב האדם יחשב דרכו וה' יכין צעדו. ולא די שהאנשים בכלל הם תחת הרצון האלהי' וגזרתו כי קסם נתון על שפתי מלך כלומר גזירה עליונה נתונה על שפתי המלכים ברצות האל להטותם לדרך מן הדרכים וברצותו לעשות משפט מן המשפטים לא ימעל פיו כלומר לא יסור מן הרצון האלהי אם ישים לבו אליו כי לפעמים כל אדם יפעל לפי בחירתו הנתונה לו ולפעמים ישלול ה' ית' הבחירה מן האדם ויתנועע האדם לפי הרצון האלהי. והכל בחכמה ממנו ית' ואנחנו נסכל אופני החכמה ההיא והוא שרמז באמרו פלס ומאזני משפט לה' כלומר כל מה שתראה מפעולות האל ית' הם דברים שקולים בפלס חכמתו ובמאזני ידיעתו אשר נשגבו מהשיג דעותינו אליהם והסבה שהוא ית' ישנה ברצונו בחירות האנשים ויוכל על זה כי מעשהו כל אבני כיס כלומר הוא הוא אשר ברא הכל וסדר כוחותיהם אשר בו יפעלו והכל תחת חכמתו ויכלתו ורצונו שהם בו דבר אחד. ולא תחשוב שאחת מגזירותיו תהיה שלא בצדק על צד הרצון בלבד כי הכל בצדק גמור אלא שלא נוכל לשער להשיג אמתת הצדק ההוא להפלגתו כי תועבת מלכים שהם בשר ודם עשות הרשע בעבור שבצדקה יכון כסא כל שכן שהרשע הוא תועבה בחוק מלך מלכי המלכים ית' שמו.