אמר כי טוב הוא לאיש להיות עניו ושפל רוח ולהתנהג בענוה ובשפלות הרוח עם אנשים ענוים מלעמוד בשררה וגדולה ולחלק שלל עם אנשים גאים והסבה ידועה כי עם הענוים ילמד חכמה ומוסר ויישירו אותו לעבודת האלהים ויקרבוהו אל הטוב וירחיקוהו מן הרע אמנם עם הגאים לא ילמד רק פחיתות מדות וקצור בעבודת ה' ית'.
ובהיותו שפל רוח ומתנהג עם הענוים הוא יהיה משכיל על הדבר שיצטרך לעשותו ואם יהיה בוטח בה' אשריו כי לא יצטרך להשכיל על דבר כי הוא ית' יבחר הטוב לו. ולחכם לב יקרא נבון ויהיה מפורסם בחכמתו ובעבור מתק שפתים שיהיה לו יוסיף לקח והיא החכמה והשכל בבעליו יהיה מקור שימשך ממנו חיים ומוסרי הכסילים הם מוסרים של אולת. ומדרך החכמה שהשכל אשר נשרש בלבו ישכיל פיהו ועל שפתיו יוסיף לקח והלקח טוב והשכל הנובעים מפיו הם צוף דבש ואמרי נועם מתוק לנפש ומרפא לעצם. וסמך אל זה יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות לרמוז שלא יבטח האדם בשכלו ובחכמתו רק יבטח בה' וישען באלהיו שיבחר לו הטוב בעולמו ולנפשו.