1
אמ' כי הבן שהוא חכם ישמח אביו ואמו גם כן אמנם שמחת האב יתרה בחכמת הבן. אמנם הבן הכסיל הוא מבזה אמו ואביו גם כן אלא שרוב הקלון הוא לאם המצויה תמיד עמו כי לכסילותו לא יתחבר עם האנשים. ועל דרך נסתרו יאמר כי הבן החכם יגביר מעלת השכל הנקרא אב וימליכהו והבן הכסיל מבזה נפשו הנקראת אם. או קרא החומר אם ואמר כי בהיות האדם הכסיל נמשך אחר תאותיו התאוות ההם יהיו סבה להשחתת גופו. ואפשר שאמר בוזה אמו לפי שחומר הבן הוא מדם האשה ובהיות הבן כסיל יורה על עכירות מזג האם.