1
אמר כי האיש שהוא בעל חימה וממהר לכעוס הוא יגרה ריב ומדנים כי מתוך שהוא ממהר לכעוס תרבה המריבה בינו ובין זולתו. וכאלו הוא יחרחר הריב ויולידנו בפעולותיו. אמנם מי שהוא ארך אפים שהוא הפך הממהר לכעוס הוא ישקיט הריב כי מתוך שלא ימהר לכעוס לא יריב עם אדם ומתוך כך הוא כאילו ישקיט הריב. או יאמר וארך אפים לא די שלא יריב עם אדם ולא יוליד ריב בין אנשים אלא אפילו אם יראה או ידע ריב בין אנשים ישקיטנו וישלים ביניהם.