יאמר לפי פשוטו כי יותר טוב הוא לאיש שתהיה לו סעודה של ירקות ותהיה שם אהבה שבני הבית יתנהגו זה עם זה בדרך אהבה ורצון משור אבוס ושנאה בו כלומר ממה שיהיה להם בסעודתם שור אבוס ותהיה שם השנאה והקטטה והוא שיריבו בני הבית זה עם זה. ושור אבוס הוא השור העומד תמיד על אבוס בעליו לאכול ולא יחסר מאכלו וכמוהו וברבורים אבוסים שעניינו וברבורים סגורים בתוך הכלוב והאבוס לפניהם תמיד לא שיהיו מפוטמים ביד כאשר יחשבו רבים. ופרשתי טוב ארוחת ירק יותר טוב הוא לאיש שתהיה לו ארוחת ירק מפני שטוב הוא לשון זכר וארוחה לשון נקבה כי אם היה טוב דבק עם ארוחה היה אומר טובה ארוחת ירק.
וזה הפסוק דבק עם הפסוק שלפניו שאמר טוב מעט ביראת ה' ואמר כמו שהוא טוב המעט ביראת ה' כן הוא טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו. ואחרי שהזכיר השנאה הזכיר המסבב השנאה והמשקיט אותה ואמר איש חימה יגרה מדון וארך אפים ישקיט ריב.
ואפשר שכוון במשל הזה לומר כי הטוב והראוי הוא לאדם שירצה לדרוך דרך השלימות שיסתפק במעט המזון ובמיעוט הנאות הגוף ויהיה תכליתו אהבת ה' ית' ויראתו וקניין החכמה ולא שיבחר לנפשו תאוות העולם הזה וקניניו ויביאוהו תענוגיו וקנייניו לשנוא הדרך הטוב ולשנוא החכמה ולומדיה וזה המאמר דומה לאמרם ז"ל פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא מפני שמיעוט הנאות העולם יכניעו גאון הלב ויביאו צוארו בעבודת האלהים וריבוי התאוות יביאוהו לבעוט בו על דרך וישמן ישורון ויבעט.