יראה לפי פשוטו שקרא עני במקום הזה מי שהוא הפך לאיש שהוא טוב לב וענין טוב לב ידוע שהוא האיש השמח בחלקו. והשמח בטבעו שכל השתדלותו הוא לשמוח ולראות טוב בחייו יהיה אם כן עני האיש שהוא מטבעו לאסוף ולכנוס לתת לטוב לפני האלהים ולא ישליטנו לאכול ממנו. ואמר כי האיש שהוא בהפך האיש השמחן שהוא טוב לב כל ימיו הם רעים כי הוא ישתדל בקבוץ הממון והוא בעמל ויגון כל ימיו ולא יתענג בדבר ממה שיעמול וכאלו תכלית עמלו לצורך זולתו ולא לצורך עצמו. אמנם האיש שהוא טוב לב ישתדל לשמוח ולראות טוב בחייו בתמידות הן במה שזמנו לו אבותיו והן ממה שקנה הוא בזיעת אפיו כי מי יאכל ומי יחוש חוץ ממנו.
ובעבור שהזכיר כל ימי עני רעים והוא האיש שאינו שמח בחלקו והזכיר האיש שהוא שמח בחלקו שהוא טוב לב ומשתה תמיד אמר טוב מעט ביראת ה' וכו' וטוב ארוחת ירק ואהבה שם וגו' ורמז בזה כי האיש שהוא שמח בחלקו לא יכוין אל המותר רק המעט עם המנוחה והשמחה יספיק לו. אמנם מי שאינו שמח בחלקו הנזכר בעבור היותו איש חמה ויתקצף על מה שיראה מן הטובה לזולתו יגרה מדון. והשמח בחלקו לא די שלא יגרה מדון אלא שאם יראה ריב בין אנשים הוא בחכמתו ישקיטנו וכל זה שיעשה האיש שהוא בעל חימה הנזכר שיגרה מדון הוא בסבת עצלותו שהתעצל מקנות החכמה ודרך האיש העצל הוא כמשוכת חדק כלומ' שנראה בעיניו כאלו דרך החכמה גדורה בקוצים ולא יוכל לעבור. אמנם לישרים נראה אורח החכמה אורח סלולה.