1
אמר כי כשיהיה לב האיש שמח מתוך שהלב הוא שורש הגוף ומקור כחותיו השמחה שהושרשה בלבו יראו סעיפיה על הפנים. ובעצבת לב כלומר וכן כשיהיה הלב נעצב ודואג תרא אותו ברוח נכאה. כלומר שאיפת רוחו תהיה נכאה והוא האנחה שיתאנח כי האנחה היא תבוא בסבת ג' דברים האחד בעבור ענין דק יבחר האדם לשאוף האויר הקר ולהוציא החם ומתוך כך יצטרך להחזיר רוח רב בשאיפה חזקה אחת והיא האנחה. והשנית בעבור דאגה. והשלישית בעבור שמחה כי תתפשט הנפש לחוץ ויותך רוח רב וצריך החזרה רבה.
2
או יאמר כי בהיות רוחו נכאה שמקור הרוח החיוני הוא הלב לא ייטבו פניו רק תראהו נעצב ודואג.