אמר כי המלך כשיהיה לו עבד משכיל כלומר שיהיה בעל שכל או מצליח במעשיו יהיה רצוי אליו וכשיהיה לו עבד מביש כלומר סכל שהוא מבייש נפשו או המלך במעשיו לא יהיה לו רצון רק ימלא עברה עליו.
ואפשר שקרא החלק השכלי מכחות הנפש מלך לפי שהמכוון ממנו הוא שימלוך ויתנהגו כחות הגוף על פי עצתו וקרא החומר עבד לפי שהמכוון ממנו הוא שיהיה עבד נרצע אל החלק השכלי וסר אל משמעתו. ואמר כי כשיהיה החומר נאות וממזג טוב נכון ומזומן לקבלת צורת האנושות על הטובה שבתכונות ולא ימנעו תאוותיו קבול השכל על אמתתו אז יהיה זה הדבר לרצון אל הכח השכלי המולך במצות האלהים כי יקל עליו המעשה הטוב בהיות החומר ממוסך. אמנם בעת שיהיה החומר מביש והענין שיהיה בלתי ממוסך ויהיה נוטה בטבעו אל הקצוות שהם רע אז הכח השכלי ימלא עברה כי יכבד עליו להנהיגו על פי עצתו והוא הנקרא זווג שני שקשה לזווגו כקריעת ים סוף.