עמנואל הרומי על משלי י״ד:כ״ד

אמר כי החכמים כשיזדמן שיהיו עשירים עם חכמתם העושר ההוא הוא להם להוד ועטרת כי אעפ"י שהחכם יכובד בעבור חכמתו ואף אם יהיה רש מכל מקום על הרוב בעיני הסכלים חכמת המסכן בזויה ודבריו אינם נשמעים. ולפיכך כשיזדמן שהחכמים יהיו עשירים קנו המעלה הגדולה אשר היא החכמה וקנו העושר אשר בו יכובדו אצל ההמון ולפיכך העושר הוא להם לעטרת תפארת מצורף אל זה שעם העושר יוכלו לקנות מן החכמה מה שלא יוכלו לקנות זולתו כי החכם אם יהיה עני לא יוכל לשקוד על דלתות החכמה כי הוא צריך למצוא מכולת ביתו. ואולת כסילים אולת כלומר לא תחשוב שהעושר הוא עטרת לכסילים כמו שהוא עטרת לחכמים כי האולת שהיא בכסילים תשאר באולתם כי לא יקנו עם העושר מן החכמה מה שתסיר אולתם. ואפשר שקרא רבוי החכמה במקום הזה עושר ואמר כי עטרת החכמים הוא רבוי חכמתם כי כפי רבוי חכמתם תהיה מעלתם וקרבתם אל ה' ית'.