עמנואל הרומי על משלי י״ד:י״ז

אמר כי האדם שהוא קצר אפים והוא הפך ארך אפים והענין שהוא ממהר לכעוס בעבור מהירות כעסו הוא יעשה ענייניו בסכלות וישנא. ואיש מזימות והוא אדם שהוא בעל מחשבות רעות ישנא גם כן. או יאמר מי שהוא קצר אפים והאויל יעשה אולת ואיש מזימות כל אחד מהם ישנא. ואפשר שהוא דבק עם הפסוק שלפניו שאמר וכסיל מתעבר ובוטח. ואמר שהכסיל הוא קצר אפים כלומר כעסן ולכן מתמלא עברה ועושה אולת והוא איש בעל מחשבות רעות וראוי שישנא.

ולא תחשוב שיניחו אולתם אחר זמן רק אולתם היא להם נחלה עולמית וזהו שאמר אחריו נחלו פתאים אולת אמנם הערומים והפקחים יכתירו דעת ויש יתרון לחכמים ולצדיקים על הרשעים כיתרון האור מן החושך כי שחו רעים לפני טובים ותראה הרשעים על שערי צדיק כי יעני אותם האל ית' בעבור רשעם וגם לרעיהם ישנאו בהיותם רשים ואוהבי העשיר הם רבים.

או קרא רש האיש שהוא רש מן החכמה. וקרא עשיר המופלג בחכמה ואמר כי גם אל הסכלים כמותם יהיו שנואים הרשעים כי אין חפץ בכסילים. ואוהבי המופלג בחכמה הם רבים כי הכל צריכים למרי חטייא. והמאושר שבאנשים הוא האיש שיבוז אל החוטא ואע"פ שיהיה אוהבו ורעהו ויהיה מחונן הענוים. והוא שסמך אליו בז לרעהו חוטא ומחונן ענוים אשריו מפני שחורשי רע הם תועים מהדרך הישר ולכן ראוי שיבוזו האנשים וחסד ואמת יהיה דבק עם חורשי טוב.