יאמר שהאדם שהוא בעל פתיות וסכל אמתת הדברים הוא יאמין לכל דבר שישמע או שימצא כתוב על ספר ולא יבחן הדברים אם הם נכונים ואם לאו. אמנם האדם הערום לא יאמין לכל הדברים אשר ידברו אמנם הוא מתבונן לאשורו של דבר ואם הוא ראוי שיאמין ויראה מופתיו יחייבהו יאמינהו ואם לאו לא יאמינהו. ואפשר שזה הפסוק יש לו דבקות עם הפסוקים הקודמים שאמר יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות. ואמר כי יש קצת אנשים שהם פתאים ויאמינו לכל דבר ויש דרך שתהיה ישרה בעיניהם ששמעוה מפי אחרים והאמינוה שאחריתה דרכי מות ולפיכך אמר כי האדם שהוא סכל אמתת הנמצאות ואין לו ציור טוב במושכלות ולא ידע להבחין בין האמת והשקר כשהוא ישמע דבר חכמה או אמונה או ימצאנה כתובה בספרים יאמין הכל מבלתי בחינה והוא דומה לספוג שהוא סופג את הכל. אמנם האדם הערום הוא מבין לאשורו של דבר ומתבונן על הדברים שישמע או שימצאם בספר נכתבים ואם ימצא בהם אמת יאמינם ואם ימצא בהם דעת בלתי אמתי סותר הדת או רחוק מן החכמה ירחק מהם בכל יכולתו.
ואפשר שהכינוי במלת לאשורו ישוב אל הערום כלומר הערום אינו מאמין לכל דבר שישמע ושיראהו רק יתבונן אנה ידרוך בהליכתו ולא ישים רגלו באי זה מקום שיזדמן מן הדרכים פן יכשל רק יתבונן ואם ימצא דרך טוב ידרוך בה ואם ימצא דרך רע יתרחק ממנו.