אמר כי הצדיק הוא אוכל די מחסרו אשר יחסר וכשיעור מה שישבע ולא יותר כמי שאחזו בולמוס. אמנם הרשעים בסכלותם יאכלו עד שיקיאו את מאכלם ויבואו לידי חסרון ולדמיון זה האדם השלם לא יתחכם יותר פן ישומם רק יקח מן החכמה מה שיסבול שכלו עד שלא תפסד עליו אמונתו. וזה רמז באומרו צדיק אוכל לשובע נפשו כלומר יקח מן החכמה מזון לנפשו כפי כח שכלו וישבע ולא ישאיר נפשו רעבה לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע דבר ה' רק יעמידנה שביעה ובענין שלא תעבור הגבול. אמנם הרשעים יעברו הגבול ותפסד עליהם אמונתם וישארו יותר חסרים מבראשונה וישארו רעבים מן החכמה כמו הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו.
או יאמר הצדיק והוא האדם השלם לא יחסר דבר ויאכל וישבע אמנם הרשעים המארה דבקה בהם ולא ישלמם ה' ית' שיהיה להם מה שיאכלו וישבעו רק יעמדו ברעבונם. וכן הענין בקניין החכמה כי הצדיק והוא השלם יקנה מן החכמה מה שישאר שבע כלומר שיושלם השלמות האחרון. אמנם הרשעים לא יקנו חכמה ויהיו רעבים ממנה.