אמר כי האדם שהוא מונע שבט מבנו הוא מראה בפעולתו זאת כאילו שונא בנו ורוצה שיכשל. אמנם האוהב את בנו ורוצה שיחכם הוא מקדים לו המוסר ויעיר אותו בבקר בבקר לשמוע כלימודים ואמרו ואוהבו כלומר ואוהב את בנו האיש שהעירו בשחר ללמדו מוסר או שבתחלת ענינו למדו מוסר.
ואפשר שזה הפסוק דבק עם הפסוקים שלאחריו ואומר כי האיש האוהב שיהיה אוכל לשובע נפשו בלבד ויתרחק מן הזללות ולא יענה את גופו ללא סבה מחייבת לדמיון בטן רשעים שתחסר בה החכמה שמקיימת בניין הגוף לצורך הנפש ואולת היא הנפש שתהרסנה בידיה ללא סבה כי האיש שהוא הולך דרך הישר שצותה התורה הוא נקרא ירא ה' והאיש שהוא אוחז דרך נלוז בידי לענות גופו ללא צורך הוא ביזהו בפי אויל חוטר של גאוה לבזות אחרים אמנם שפתי חכמים תשמרנה. והסבה שאני אומר שאין לענות הגוף ללא צורך וסבה מחוייבת היא שאם הגוף לא יהיה חזק יוכל לקיים המצוות ולקבל עליו תורה והוא שאמר דרך משל באין אלפים אבוס בר כלומר אם הגופות לא יהיו חזקות לשאת עול מלכות שמים התכלית המכוון מן האדם יהיה בטל כי רוב הטובות ימצאו בכח שור. וכן רוב המצות והחסדים יעשו באמצעות חזק האברים ולכן נפש אולת היא שתהרוס הגוף ללא צורך והשור הוא רמז לאיש המקבל עליו עול תורה ועול מלכות ועול דרך ארץ והוא שרוב התבואות יהיו בכחו.